חופש ביטוי בעבודה בזמן מלחמה: פרסומי תמיכה והזדהות עם טרור

שאלת חופש הביטוי ודיני עבודה היא שאלה שעולה בישראל תדיר, לרוב סביב מתיחות ביטחונית או סבבי לחימה.

כצפוי, מאז ה-7 באוקטובר, השאלות האלה – לגבי גבולות חופש הביטוי נוכח התבטאויות של עובדים במקום העבודה ו/או ברשתות החברתיות – עולות חדשות לבקרים.

מעסיקים רבים נתקלים בתופעה של התבטאויות פסולות ופרסומי שבח במקומות העבודה וברשתות החברתיות השונות, המביעים הזדהות עם ארגון הטרור חמאס ופעולותיו.

לצד חופש הביטוי וחשיבותו, חשוב להבין שבהקשר של מקומות עבודה, התבטאויות מסיתות וחמורות עשויות לעלות כדי עבירה פלילית מצד המתבטא, ואף להסב למעסיקים נזקים תדמיתיים, כלכליים וחברתיים משמעותיים.

אילו התבטאויות עשויות להיחשב כעבירה פלילית?

על פי סעיף 24 לחוק המאבק בטרור מעשה של הזדהות עם ארגון טרור, לרבות בדרך של פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצגה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון באופן פומבי, במטרה להזדהות עם ארגון טרור, עולה לכדי עבירה פלילית שדינה מאסר של 3 שנים.

בנוסף, סעיף 144 לחוק העונשין מגדיר כעבירה פלילית שדינה מאסר 5 שנים פרסום של קריאה לעשיית מעשה אלימות, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות, תמיכה בו או הזדהות עמו.

האם התבטאויות עובדים בתמיכה והזדהות עם חמאס הן עילה מספקת לפיטורים?

כן – בכפוף לעריכת שימוע כדין.

הפסיקה הישראלית, ובתי הדין לעבודה בפרט, התמודדו לא פעם עם מקרים שבהם עובדים גילו הזדהות עם פעולות טרור במהלך אירועים ומבצעים ביטחוניים.

בתי הדין לעבודה נוטים שלא להחליף את שיקול דעתו של המעסיק, אשר לו נתונה הפררוגטיבה לנהל את עסקיו כראות עיניו.

אולם, ככל שהמעסיק מפר את חובותיו על פי דין או הסכם לקיים לעובד הליך שימוע תקין, עשוי בית הדין להתערב בשיקול הדעת של המעסיק, או לכל הפחות לפסוק לחובתו.

דוגמה מובהקת לחובה לנהל שימוע כדין גם במקרים כאלה ניתן לראות בהחלטה שניתנה על ידי בית הדין לעבודה ב-30.11.2023. באותו מקרה, בית הדין נעתר לבקשת עובדת למתן צו למניעת פיטוריה, לאחר ועל אף שהתבטאה בגנות חיילי צה"ל. העובדת פוטרה בהליך מזורז ושלא בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על המעסיק. בית הדין האזורי לעבודה ביטל את הפיטורים כיוון שלא תאם את הנדרש במקום העבודה. המדובר מטבע הדברים בהחלטה לכאורית, רלבנטית למקום העבודה הספציפי לגביו חלות הוראות הסכם קיבוצי מיוחד בקשר לאופן ההתנהלות במקרה של פיטורי עובדים, וניתן להעריך כי המעסיק יבקש לערער עליה לבית הדין הארצי לעבודה. יחד עם זאת, החלטה זו מדגישה את הצורך לנהל הליך שימוע כהלכתו גם כאשר העובד התבטא בצורה חריגה ופסולה.

מה הן האפשרויות הקיימות בידי מעסיק שעובדו פרסם תמיכה במעשי טרור?

ככלל, על מעסיק מוטלת החובה לנקוט בזהירות ובשיקול דעת בבואו לטפל בעובד שפרסם אי אילו התבטאויות חריגות.

מעסיק רשאי לקבוע נהלי עבודה וקוד התנהגות במקום העבודה. ראוי שהמעסיק יקבע כללי 'עשה ואל תעשה' במקום העבודה בכל הקשור להתבטאויות פוליטיות או להבעת דעות חריגות, יציין מהן הסנקציות שעובדים שלא יישמעו לכללים אלה עלולים להיחשף אליהן וכיו"ב. כל זאת על מנת לאפשר סביבת עבודה שקטה ורגועה לכלל העובדים, תהיה השקפת עולמם אשר תהיה.

הואיל ומדובר בהגבלה של חופש הביטוי, ראוי שהדבר ייעשה תוך ליווי משפטי צמוד, בעצה אחת עם נציגות העובדים, ובמידתיות הראויה, כנהוג במקרים בהם מגבילים זכות חוקתית.

בהתאמה, רשאי מעסיק לפתוח בהליך משמעתי נגד עובד שעולה חשד לגביו כי תכניו יצאו מגבולות הלגיטימיות או שמפר את נהלי העבודה במקום העבודה, לנהוג על-פי הדין ולבצע את כלל הוראות החוק והפסיקה בנוגע להליך שימוע ופיטורים כדין.

על המעסיק לבצע בירור מעמיק על סוג הפרסום ואופיו, חומרתו והקשרו ולאפשר לעובד את זכות הטיעון בהבהרת הצד שלו למעשיו.

במקרה של חשד לביצוע של עבירה פלילית על ידי העובד, המעסיק אף יכול להגיש תלונה במשטרת ישראל נגד העובד.

אילו פעולות נוקטת המדינה בתקופה זו להתמודדות עם התבטאויות תומכות טרור?

על פי העמדות הרשמיות של פרקליטות המדינה וגופי האכיפה, הונחתה משטרת ישראל לאתר, לפתוח בחקירות, לעצור ולהעמיד לדין כל מי שמפרסם דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה. בד בבד, פועלים במחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה להסרת מאות תכני הסתה המופצים ברשתות החברתיות כנגד ישראל ויהודים.

כמו-כן, על-פי פרסומים בתקשורת, הוגשו לשר המשפטים מכתבים מטעם חברי כנסת מסוימים המבקשים להציע בנסיבות מסוימות לשלול שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת לעובד שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה של הזדהות או תמיכה בארגון טרור.

***

מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה עומדת לרשותכם בשאלות הקשורות בחופש הביטוי בעבודה ובשאלות נוספות.

ליאור גירשביץ הוא עו"ד במחלקה.