© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

עדכון ביחס לחובת מזמין השירות לבצע הליך שימוע לעובד קבלן שירות

 

ביולי האחרון, התקבל פסק דין חשוב ביחס לחובת מזמין שירות לקחת חלק בהליכי שימוע של עובדי קבלן אשר מועסקים בחצריו. אז נקבע כי היקף חובת השימוע תלוי בנסיבות  המקרה. בהתאם, במסגרת העדכון הקודם ניסינו לנבא את הקריטריונים שילקחו בחשבון על מנת לבחון כיצד יש ליישם את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנסיבות שונות.

 

בתחילת חודש דצמבר 2020, נדרש בית הדין הארצי שוב לסוגיה, וקבע מספר כללים מנחים ביחס להיקף אותה חובה. כללים אלה תואמים את ההנחיות שניתנו על ידינו בעדכון הקודם.

 

בפסק הדין של בית הדין הארצי, נסקרה תבנית העסקה משולשת, אשר הורכבה ממזמין שירות, קבלן כוח אדם ועובדת קבלן. עובדת הקבלן הועסקה על ידי קבלן כוח אדם במשך כשנה, מתוכה הועסקה אצל מזמין השירות כארבעה חודשים בלבד במשרה חלקית. לאחר תקופה זו מזמין השירות ביקש לסיים את העסקתה של העובדת אצלו על רקע היעדר הצורך בשירותים.  

 

לאחר שנפסק כי העסקת העובדת אצל המזמין באמצעות חברת כוח אדם אינה מקימה יחסי עובד ומעסיק בין מזמין השירות לעובדת, נבחנה חובת מזמין השירות לערוך לעובדת הליך שימוע במסגרת ההחלטה להפסיק את הצבתה אצלו.

 

על פי פסק הדין, במקרה זה לא קמה למזמין השירות  חובה לערוך הליך שימוע לעובדת.

 

בפסק הדין סקר בית הדין הארצי לעבודה את הנסיבות בהן מזמין שירות אינו נדרש לנהל לעובד קבלן הליך שימוע:

 

1) תקופת ההצבה אצל המזמין – העובדת הועסקה תקופה קצרה מאוד אצל המזמין – כארבעה חודשים בלבד.  

2) היקף המשרה – העובדת הוצבה אצל המזמין במשרה חלקית, ובמקביל לכך הוצבה לעבודה אצל מזמיני שירות נוספים.

3) סיבת סיום ההצבה – במקרה של פסק הדין הסיבה הייתה היעדר צורך במשרה, ולא טענות חמורות כנגד עובדת הקבלן.

4) מבחן התוצאה – העובדת לא פוטרה מחברת כוח האדם בעקבות הפסקת הצבתה אצל המזמין.

 

יישומם של מבחנים אלה יכול להוות אינדיקציה לנסיבות בהן על מזמין השירות ליטול חלק בהליך השימוע של עובד קבלן.  כך, ככל שעובד הקבלן מוצב אצל המזמין תקופה ארוכה יותר, בהיקף משרה משמעותי, הצבתו מסתיימת בנסיבות חמורות ותוצאת סיום ההצבה היא פיטוריו מחברת כוח האדם – על המזמין להיות מעורב בהליך השימוע בעניינו.

 

נציין, כי בפסק הדין נוספה הערה לפיה העובדת הייתה זכאית לקבל הסבר להחלטת מזמין השירות לסיים את הצבתה ולהגיב לה. כמו כן, כי היה "ראוי" אם היה ניתן לה הסבר שכזה. לבסוף נפסק כי העובדה שלא ניתן לעובדת הסבר כלשהוא לא מקימה לעובדת זכאות לפיצוי.

 

לטעמנו, ההלכה האמורה תחול באופן זהה גם על עובדים של קבלני שירותים (בענף הנקיון, השמירה וההסעדה) המוצבים למתן שירותים אלה.

 

בהתאם, ובשים לב לכך שנסיבות כל מקרה נבחנות לגופן, אנו שבים ומציעים כי בטרם התקשרות עם חברות קבלני שירות או כוח אדם, יש לוודא כי הם עומדים בהוראות ההלכה וכי אין בתצורת ההתקשרות שלהם כדי ליצור חשיפה מיותרת.

 

****

מחלקת דיני עבודה של משרדנו עומדת לרשותכם לכל התייעצות נוספת, בכל עת. 

 

תגיות: עובדי קבלן | שימוע