פסיקה חדשה: האם עובד יכול להסכים בהתנהגות להרעה בתנאי העבודה?
לאור משבר הקורונה מעסיקים רבים נאלצו להפחית את שכרם של עובדיהם. הפחתות שכאלה, כאשר אינן מתבצעות בהסכמה או בצורה סדורה, עלולות להוות כר פורה לטענות בדבר הרעה מוחשית בתנאי עבודה, הליכי התפטרות בדין מפוטר ויצירת סביבת עבודה רוויה במתחים. והנה, פסק דין חדש של בית הדין הארצי לעבודה קובע כי בנסיבות מסוימות גם התנהגות יכולה להיחשב כהסכמה לגיטימית לשינוי בתנאי העבודה ולהפחתת שכר.
בפסק הדין נדונה תביעה שהגיש מרצה במכללה לתשלום הפרשי שכר בגין הפחתות שכרו. המרצה העלה טענות בנוגע להפחתות בשכר לאחר זמן, וכן טען שלא הסכים להפחתות השכר. מנגד, המעסיק טען כי המרצה הסכים בהתנהגותו לשינוי בתנאי העבודה ולהפחתות השכר בכלל זה. בסופו של יום, פסק בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה, כך:
- מתן הודעה מראש מהמעסיק לגבי ההפחתה בשכר ובהתאמה הסכמת העובד להפחתה הם תנאי הכרחי לחוקיות ההפחתה.
- הסכמת העובד להפחתת השכר נבחנת לאור מכלול הנסיבות, לרבות התנהגות העובד ונחיצות ההפחתה. אינדיקציות לכך הן למשל קיום צורך ממשי כלכלי ואובייקטיבי בביצוע הפחתה בשכר וכן ביצועה, באופן רוחבי, ביחס לכלל העובדים.
- בפסק הדין נקבע כי העובד הכיר בצורך בהפחתות השכר בזמן אמת, והסכמתו ביחס להפחתות אלה התקבלה בהתנהגותו: העובד הוא משפטן, שאמנם לא הביע הסכמה מפורשת להפחתה בשכרו, אולם גם לא הביע התנגדות ברורה וחד משמעית. העובד פעל בחוסר מעש במשך שלוש שנים כאשר המשיך בעבודתו ללא שינוי גם לאחר ששכרו פחת.
- בנוסף על פי פסק הדין, העובד התנגד באופן מעורפל להפחתות השכר כאשר שיגר אל המעסיק מכתבים עמומים ללא עמדה מפורשת. נקבע כי התנהגותו זו אינה יכולה לעמוד לזכותו בדיעבד ולהיתפס כהתנגדות להפחתות השכר.
מטבע הדברים, לא כל הליך הפחתת שכר דומה למשנהו ונדירים המקרים בהם עובדים ימתינו תקופה ממושכת בטרם העלאת טענות בנוגע להפחתת שכר. לכן, מומלץ לבחון כל הליך הפחתת שכר לגופו, לתכנן את תהליך ההפחתה ולהיערך לתגובות אפשריות בנוגע להפחתה.
מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה עומדת לרשותכם בכל סוגיה הנוגעת לדיני עבודה.