מנגנוני Reverse Vesting ו- Holdback – האם הפעלתם טובה ליזמים ?

על אף האימרה הידוע של בנג'מין פרנקלין כי "בעולם הזה, לא קיים דבר ודאי, מלבד מוות ומסים." בעולם ההייטק הסיפור קצת שונה. 

בעולם ההיי-טק והמסים בישראל, קיימת אי-ודאות מסוימת בנוגע ליזמים, כאשר מניותיהם כפופות ל- מנגנוני Reverse Vesting ו- Holdback – בעת מכירתן: האם עליהם לשלם מס הכנסה או מס רווח הון?

Reverse Vesting

רוב חברות הסטארט-אפ מוקמות על-ידי כמה יזמים ביחד, המחלקים ביניהם את ההון של החברה. זה דבר טוב, כי קשה ליצור מיזם מוצלח לבד, וגם כי אחד השיקולים של משקיעים, בבואם לקבל החלטת השקעה, הוא הרכב צוות המייסדים. אולם יש להכיר במציאות שקיימת גם הסיכון שאחד מהמייסדים יבצע יציאה מוקדמת מהמיזם ויעזוב עם מניותיו. כדי למזער סיכון זה, וכדי לוודא שכל המייסדים גם משקיעים מכספם וגם לוקחים סיכון – אנו ממליצים, הן למייסדים והן למשקיעים ראשוניים, לדאוג שהון המייסדים יהיה כפוף למנגנון Reverse Vesting.

במילים אחרות, מניות המייסדים תהיינה קשורות להמשך תפקודם ומעורבותם בחברה. במידה והם עוזבים תוך תקופה מוגדרת מראש, עליהם להחזיר חלק ממניותיהם. מכל מקום, זה לא פתרון מושלם, כי קיימת סיכון במקרה זה, שרשויות המס יחליטו לראות את המניות כשווי ערך לשכר עבודה ועל כן, הינן חייבות במס הכנסה בשיעור של עד 50%, במקום מס רווח הון בשיעור נמוך יותר של 25% – 32%.

מוקדם יותר החודש, פרסמה רשות המסים טיוטת חוזר, המציגה את עמדתה לפיו, מכירה של הון עצמי כאמור תיחשב כרווח הון ולא כהכנסה.

זאת בכפוף למילוי התנאים הבאים:

(א)  הסכמה מראש ובכתב למנגנון Reverse Vesting בעת או סמוך להתאגדות החברה, או המנגנון נוצר עקב השקעה מהותית בחברה (של לפחות 5%).

(ב)  נקבע במנגנון שהזכות לרכוש את המניות החלוטות ניתנת אך ורק לחברה או לבעלי מניות הקיימים, כאשר מכירה זו תהיה ללא תמורה או תמורת ערכן הנקוב.

(ג)   המניות אשר כפופות למנגנון הינן מניות רגילות הנושאות זכויות זהות למניות הרגילות האחרות בחברה.

(ד)  אילולא המנגנון, הרווח ממכירת המניות היה נחשב רווח הון.

Holdback

בדרך כלל, כאשר קונה רוכש חברה, קיימת דרישה שההנהלה תשאר כדי לוודא המשך התנהלות תקינה בחברה. הדרך הטובה ביותר לשמור על המשך עבודת ההנהלה היא לעכב חלק מהתמורה המגיעה ליזמים המוכרים ולעובדי המפתח ולסווג את אותו חלק כתמורה מותנית בהמשך עבודתם בחברה. תמורות אלו תשחררנה עם סיום תקופת העסקה המוגדרת מראש. ראוי לציין שהסיכון המוזכר לעיל בקשר למנגנון Reverse Vesting קיים גם במקרה של תמורה מותנית. רשויות המס עלולות לראות את התשלום הנדחה כשווה ערך לשכר עבודה ולא כרווח הון, ובכך יחויב במס בשיעור גבוה יותר.

כמו כן, טיוטת החוזר משקפת את עמדת הרשות לפיה ניתן להטיל שיעור מס רווח הון נמוך יותר על תשלום נדחה, בכפוף למילוי התנאים הבאים:

(א)  המניות הינן מניות רגילות הנושאות זכויות זהות למניות הרגילות האחרות בחברה.

(ב)  אילולא מנגנון ה-Holdback, הרווח ממכירת המניות היה נחשב רווח הון.

(ג)   היזמים ועובדי המפתח החזיקו במניות במשך לפחות ששה חודשים.

(ד)  התשלום הנדחה אינו כולל תמורה נוספת כלשהי והוא מהווה אותה תמורה שהייתה מגיעה ליזמים ולעובדי המפתח בעת סגירת המכירה – קרי, את אותו מחיר למניה אשר שולם לכל בעלי המניות הרגילות. (במידה ומחיר למניה הינו גבוה יותר, רק ההפרש יהיה חייב במס בתור הכנסה משכר עבודה).

(ה)  קיימת התחייבות לשכר עבודה ליזמים ולעובדי המפתח אשר לא יפחת משכרם ערב מכירת המניות.

(ו)   הרוכש רושם את התשלום הנדחה כחלק מהתמורה לרכישת המניות בעסקה ולא כשכר עבודה.

(ז)   היזמים ועובדי המפתח מדווחים על מכירת מניותיהם ומשלמים את מלוא המסים על המכירה, כולל התשלום הנדחה שטרם שולם. (ראוי לציין כי במקרה שיזם או עובד מפתח לא מקבל בסוף את מלוא התמורה, אזי הוא יהיה זכאי להחזר מס.)

אמנם, זו רק טיוטת חוזר, אבל היא משקפת את עמדת הרשות. מחד, זו בשורה טובה עבור היזמים. במידה ועמדה זו תאומץ, היא תוביל לוודאות שהרווח ממכירת מניותיהם יחשב כרווח הון ולא כהכנסה, ובכך יחויב בשיעור מס נמוך יותר.

מאידך, לעמדה זו יש מחיר. יזמים יאבדו קלף מיקוח חשוב במו"מ שיבקשו להימנע מקביעת מנגנוני Reverse Vesting  ו- Holdback, בנימוק שמנגנונים אלה עלולים להוביל למיסוי לא הוגן.