אפליקציות התשלומים יכנסו לעסקים הקטנים

בנק ישראל פרסם נייר עמדה בנושא פעילות אפליקציות התשלומים של הבנקים (פפר של לאומי, ביט של בנק הפועלים ופייבוקס של דיסקונט) בעסקים (תשלומי B2C). נייר העמדה מסיים מאבק ארוך, שניהלו חברות כרטיסי האשראי מול הבנקים.

בנייר העמדה מגבש בנק ישראל מדיניות משולבת. מצד אחד, הוא מאפשר לאפליקציות התשלומים הקיימות והמוחזקות על-ידי הבנקים לפעול במגזר העסקים הקטנים וכך לאפשר לאותם עסקים לקבל תשלומים אלקטרוניים מבלי להידרש לחברות הסליקה. מהצד השני, מגבלת מחזור הסליקה משאירה את הגנת הינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות ומאפשרת להן לא לחשוש מתחרות אמיתית בתחום שירותי התשלום מצד הבנקים.

המגבלה שנקבעה בנייר העמדה היא כי מחזור הפעילות בעסקים, של כל אחת מן האפליקציות, הוגבל בשנת 2019 ל-2 מיליארד ש"ח, בשנת 2020 ל-2.5 מיליארד ש"ח ובשנת 2021 ל-3 מיליארד ש"ח.

מדובר בהוראת שעה מתוך מחשבה שעד 2021 תקן ה-EMV ישולב לפחות במסופי העסקים הגדולים ואז באותם המקומות, ניתן יהיה להציע שימוש גם באפליקציות תשלומים, ללא כל מגבלה.

בנוסף, בנק ישראל הבטיח, כי בשלוש השנים הקרובות הוא יפעל יחד עם משרד האוצר על מנת לקדם אפשרות ייזום תשלומים ישירות מחשבון הבנק באמצעות טכנולוגיה פתוחה, מה שיאפשר לגופים חדשים להיכנס למערכת התשלומים.  

התחייבות זו היא ההבטחה המרכזית של נייר העמדה. ככל שבנק ישראל יעמוד בהבטחה זו, אזי באמת שוק התשלומים הישראלי יוכל להתקדם ולסגור פערים בהשוואה לעולם. קידום הגישה הפתוחה לצד תקן ה-EMV אלה הדברים שיאפשרו לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ולהציע חדשנות ותחרות אמיתית ולא ישאיר את המגרש לשחקנים הקיימים בלבד.