ארצות-הברית: האם למערכת בינה מלאכותית יש זכות לזכויות יוצרים?

לאחרונה אנו עדים לשיח הולך ומתגבר בכל הנוגע ליחסים בין מערכות בינה מלאכותית, ובפרט מחוללי טקסט ותמונות, לבין דיני קניין רוחני, ובפרט זכויות יוצרים. אחת השאלות המרכזיות, בהקשר זה, היא השאלה האם יצירה שנוצרה בידי מערכת בינה מלאכותית עשויה להיות מוגנת בזכויות יוצרים. לפני ימים מספר, בית המשפט של מחוז קולומביה בארצות-הברית פסק שהתשובה לשאלה זו היא שלילית.

אחד השימושים הטרנדיים ביותר כיום הוא שימוש במחוללי תמונה מבוססי בינה מלאכותית. מחוללים אלה "מייצרים" תמונות, איורים וגרפיקות על-בסיס מאגרי נתונים עצומים שהוזנו אליהם, כאשר המשתמש מנחה את המערכת איזו תמונה לייצר לו, באמצעות פרמטרים שונים.

יצירה אוטונומית

במקרה הנוכחי, מתכנת מחשבים בשם סטפן תאלר (Stephen Thaler) ביקש לקבל זכויות יוצרים על תמונה שאותה כינה בשם "A Recent Entrance to Paradise", ושנוצרה באמצעות מערכת מבוססת בינה מלכותית הקרויה "Creativity Machine". בבקשה שהגיש תאלר למשרד זכויות היוצרים האמריקאי , הוא ציין שהתמונה נוצרה באופן אוטונומי באמצעות המערכת. המשרד קבע, כי מכיוון שהתמונה נוצרה אך ורק באמצעות מערכת הבינה המלאכותית, מבלי שתאלר עצמו לקח חלק ביצירתה, היא אינה מושא לזכויות יוצרים.

בינה מלאכותית וזכויות יוצרים

תאלר לא קיבל את החלטת המשרד, וערער לבית המשפט. בית המשפט, בהסתמך על ההנחיות שפרסם המשרד בנושא זה, אשרר את ההחלטה, וקבע כי מעורבות האדם ביצירת היצירה היא אלמנט הכרחי לצורך קבלת הגנת זכויות יוצרים. הוא קבע שמכיוון שתאלר עצמו לא היה מעורב ביצירת התמונה, הרי שאין הוא זכאי להגנה. עוד נקבע כי מכיוון שמערכת בינה מלאכותית ממוחשבת אינה יכולה לאחוז בזכויות יוצרים, בניגוד לבני אדם או חברות, הרי שממילא תאלר לא זכאי להגנה, על-אף שהיה זה שהנחה את מערכת הבינה המלאכותית איזו יצירה ליצור וכיצד.

נקודה נוספת חשוב לשים אליה לב, בהקשר זה של פסק-הדין, היא שהפסיקה אינה קובעת מהי רמת המעורבות הנדרשת מצד אדם בשר ואדם, לצורך יצירת היצירה, על-מנת שניתן לקבוע שהוא מי שיצר אותה.

הפסיקה צועדת בעקבות החלטה דומה של משרד זכויות היוצרים האמריקאי בעניינה של קריס קשטנובה (Kris Kashtanova), שיצרה חוברת קומיקס בשם "Zarya of the Dawn" בסיוע מערכת הבינה המלאכותית Midjourney. גם במקרה זה הודיע המשרד שהאיורים לא יזכו להגנת זכויות יוצרים.

המצב בישראל

חשוב להבהיר, כי עמדת משרד המשפטים בישראל פחות נחרצת. בהתאם לעמדה זו, התוצרים שהופקו באמצעות מערכות בינה מלאכותית אינם חסינים באופן גורף מאחריות להפרה של דיני הקניין הרוחני, והדבר יחייב בחינה קונקרטית של התוצרים אל מול היצירות הנכללות בבסיסי הנתונים, במתכונת של בחינת כל מקרה לגופו.

לאור החידושים בעמדה המשפטית ביחס לבינה מלאכותית, מומלץ לבחון לעומק את היבט זכויות היוצרים בפיתוח ובשימוש של מערכות בינה מלאכותית.

***

ד"ר אבישי קליין, ראש מחלקת הפרטיות והסייבר בברנע ג'פה לנדה, ורן כרמי, עו"ד במחלקת התחרות וההגבלים העסקיים, עומדים לרשותכם.