זכויות יוצרים ו-AI: ה-New York Times תובע את OpenAI ואת מיקרוסופט

עיתון ה-New York Times הגיש לאחרונה תביעה נגד חברת OpenAI, המפעילה את ChatGPT, וכן נגד חברת מיקרוסופט, המשתפת פעולה עם OpenAI בפלטפורמה שיצרה, Copilot, בגין השימוש שעשו האחרונות במאמרים מוגנים בזכויות יוצרים של העיתון.

במסגרת התביעה טוען העיתון כי OpenAI ומיקרוסופט השתמשו, ללא רשותו, במיליוני מאמרים מוגנים, לצורך אימון פלטפורמות ה-AI שלהן, והכול תוך הפרת זכויות היוצרים במאמרים. העיתון דורש שהחברות תשמדנה לא רק את מאגר המאמרים שהפעילו, אלא גם את כל המודלים שהן יצרו באמצעות השימוש באותם מאמרים. כל זאת, לצד תביעת פיצויים אדירה, בהיקף של מיליארדי דולרים.

בית ספר לאלגוריתמים

מודלים גנרטיביים מבוססי אינטליגנציה מלאכותית, כדוגמת ChatGPT, למעשה "לומדים" ו"מתאמנים" באמצעות בסיסי נתונים ומידע עצומים, באופן המאפשר להם לחולל עבור המשתמש את הפלט המבוקש – תמונה, טקסט ועוד.. בהעדר אותם בסיסי נתונים, המודלים יהיו ריקים מתוכן וחסרי חשיבות. רק השימוש באותם בסיסי נתונים גולמיים הוא המעניק למודלים מבוססי AI את יכולותיהם הפנומנליות. ככל שבסיסי הנתונים הם רבים יותר ועשירים יותר, כך גם הפלט שיפיק המודל יהיה איכותי, חד, ומדויק יותר.

עם זאת, מתודולוגיה זו עלולה לפגוע, לעיתים באופן משמעותי, בגופים שבבעלותם מדיות דיגיטליות בהיקפים רבים, בדיוק כמו ה-New York Times. על-כן, לשיטת העיתון, ככל שהוא לא יהיה זכאי להגנה משפטית על תוצריו, הוא יחדל מלהפיק אותם, תוך הותרת חלל ששום מחשב או פלטפורמת אינטליגנציה מלאכותית לא יוכלו למלא.

למי שייכות הזכויות?

סכסוך זה הוא חוליה נוספת ומרתקת בשרשרת הקונפליקטים שבין בעלי מאגרי מידע, מצד אחד, ובין הגופים המפעילים פלטפורמות AI, מצד שני. כך, למשל, לפני חודשים ספורים הגישה חברת Getty Images תביעה נגד פלטפורמת Stability AI, הן בארצות-הברית והן באנגליה, בטענה להפרת זכויות במאגרי התמונות שלה. תביעה נוספת הוגשה נגד פלטפורמת Midjourney. עיקר טענתם של מפעילי הפלטפורמות, בהקשר זה, נשענת על הגנת "השימוש ההוגן" לצורך שימוש במידע ואימון הפלטפורמות, בעוד שבעלי המאגרים טוענים לפגיעה בזכויות היוצרים שלהם ולפגיעה בתמריצי היצירה, ככל שהשימוש ביצירות לא ייעשה בהסכמתם.

בגזרה המקומית, פרסם משרד המשפטים הישראלי את עמדתו, לפיה שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך "אימון מכונה" חוסה, ברוב המקרים, תחת הסדרי השימושים המותרים בדין, ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. זאת, כיוון שלרוב יהיה מדובר בשימוש הוגן, וכן כיוון שעשויות לחול ההגנות שעניינן שימוש אגבי ביצירה ושימוש ביצירה ארעית. עמדה זו מתיישבת עם השאיפה שלא "להישאר מאחור" בכל הנוגע להתפתחותן של מערכות בינה מלאכותית, ולתמרץ פעילות רצויה ותחרותית בתחום מתפתח זה. נדגיש כי מדובר בעמדה שטרם נבחנה בבתי המשפט בישראל, ואנו צופים כי יחלוף זמן עד שהדבר יקרה.

מבט קדימה

החלטת בית המשפט בארצות הברית בסוגיה זו עלולה לשנות באופן דרמטי את מסגרת היחסים והחובות בין בעלי מאגרי המידע לבין החברות המפתחות כלי בינה מלאכותית. בראייה קדימה, סביר להניח שיקודמו פתרונות עסקיים ומשפטיים לשם הפחתה וניהול של הסיכונים בנוגע לשימוש של החברות המפתחות במאגרי מידע ומדיה של חברות אחרות. אחד מן הפתרונות עשוי להיות מיפוי של בעלי הזכויות המרכזיים, ופנייה יזומה אליהם לצורך קבלת רישיון שימוש על-מנת ללמד ולאמן את פלטפורמות ה-AI. פתרון אפשרי אחר הוא במסגרת "רישיון כפייה", שיתיר את השימוש בתוצרים המוגנים, בכפוף לתמלוגים בשיעור סביר. דרך נוספת עשויה להיות הפעלת מנגנון של "Opt-out" ביחס לבעלי הזכויות: במסגרת מנגנון זה, כל גורם שלא יהיה מעוניין שהיצירה השייכת לו תיכלל במאגר המידע, יוכל לדרוש את הוצאתה ממנו (בדומה למנגנון "הודעה והסרה" הקיים בפורטל YouTube).

חברות שמשתמשות ומאמנות כלי בינה המלאכותית חייבות לוודא כי השימוש במידע ייעשה בצורה שקופה, תוך וידוא ובדיקה של מאגרי המידע הנלקחים בחשבון על מנת לאמן את הטכנולוגיה. שימוש בחומרים החוסים תחת הגנת זכויות יוצרים צריך להיעשות בזהירות, תוך הבנת הסיכונים המשפטיים וההשלכות.

***

מחלקת פרטיות ואבטח מידע, מחלקת הליטיגציה ומחלקת הרגולציה של AI בברנע ג'פה לנדה ישמחו לעמוד לרשותכם בכל שאלה הנוגעת לזכות לפרטיות במקום העבודה ולהיערכות בנושא השימוש במצלמות בעבודה.

ד"ר אבישי קליין הוא ראש מחלקת פרטיות, אבטחת מידע וסייבר במשרד.

עו"ד רן כרמי הוא עו"ד במשרד.