חובת פנייה מוקדמת בתובענות ייצוגיות – בית המשפט מציב חסם בפני הגשת תביעות סרק?

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב קובע כי ישנה חובה לבצע פנייה מוקדמת טרם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענות להיעדר פרסומי נגישות באתרי אינטרנט.

בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של "שכפול" הגשת בקשות אישור לתובענות ייצוגיות. בקשות אלה מוגשות כנגד עסקים שונים (רובם עסקים קטנים), לעיתים באותו היום ממש, בעניינים הקשורים בהנגשת אתרים. הבקשות מסתיימות ברובן בסמוך להגשתן, כאשר בעלי העסקים מתקנים מיד את ההפרות המינוריות. לצד התיקון, הם מסכימים לשלם למבקשים ולעורכי דינם אלפי ולעתים אף עשרות אלפי שקלים משיקולי עלות-תועלת של ניהול התיק. התשלום מתווסף לנזקים והוצאות שכבר נגרמו להם מעצם הגשת התביעה כנגדם. 

ראם בן אור נ' אביב בית השקעות בע"מ

פסק הדין ניתן בעניינן של שש בקשות אישור נפרדות. שש הבקשות עסקו בטענות להיעדר פרסום הצהרת נגישות, היעדר פרסום הסדרי נגישות והיעדר פרסום פרטי רכז נגישות באתרי האינטרנט של החברות. זמן קצר לאחר הגשת הבקשות הוגשו לאישור בית המשפט בקשות הסתלקות מוסכמות, אשר כללו תשלומים של אלפי שקלים למבקשים ולעורכי דינם.

בפסק הדין אישר בית המשפט את הסדרי ההסתלקות, אך הפחית משמעותית את התשלומים למבקשים ולעורכי דינם. בית המשפט העמיד את התשלומים על סך של 1,000 ₪ בלבד, סכום אשר לעמדתו שווה ערך לטרחה שהייתה כרוכה במשלוח מכתב של פנייה מוקדמת חלף הגשת בקשת האישור.

לעמדת בית המשפט, בתביעות מסוג זה – שעה שלא מדובר בהעדר הנגשה בפועל אלא רק בהעדר פרסומה של עצם ההנגשה – מדובר בהפרות לא מהותיות. אין למהר להגיש בעניינן תובענות ייצוגיות, והתובענה הייצוגית אינה הדרך הראויה, היעילה והמידתית לטפל בהן.

בהתאם, קבע בית המשפט כי ישנה חובה לפנות בפנייה מוקדמת לבעלי האתר טרם הגשת בקשת האישור. בית המשפט ביסס את עמדתו, בין היתר, על פרשנותו להוראות הדין והחובות החלות מכוח דיני הנגישות, וכן על חובת תום הלב המוטלת על המבקש. לשיטת בית המשפט, היעדר פנייה מוקדמת אף יכול להיחשב כניצול לרעה של ההליכים המשפטיים.

חובת תום הלב

בית המשפט הדגיש את הנזק שנגרם לנתבעים בתביעות אלה (בעיקר עסקים קטנים) שנרתעים עם קבלת תביעה בסכום של מיליוני שקלים. כמו כן, הוא הדגיש את העומס המיותר שהדבר מסב לבתי המשפט. פנייה מוקדמת הייתה חוסכת את הגשת הבקשה, את עוגמת הנפש לנתבע ולציבור כולו, עת המשאב המצומצם של זמנם של בתי המשפט היה מופנה לתיקים אחרים.

בית המשפט מעלה את הרף ומציב חסם בפני תביעות סרק

חשוב לציין כי בשלב זה מדובר בפסיקה של בית המשפט המחוזי. הפסיקה מתייחסת, כאמור, רק למקרים בהם ההפרה הנטענת היא רק היעדר פרסום ההנגשה, ואינה מחייבת את כלל השופטים. ואולם, מדובר בחלק ממגמה המתרחבת גם לשופטים נוספים, במיוחד לאור העומס הרב שיוצר ריבוי בקשות האישור המוגשות בעניינים אלה. בהתאם, כבר היום אנו רואים עלייה בכמות הפניות המוקדמות הנשלחות טרם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, בפרט בסוגיות של נגישות וצרכנות. יש להניח כי כעת, מגמה זו רק תגדל.

דוגמה מובהקת לכך ניתן לראות בתוצאות ההליך המשפטי שבמסגרתו הוגשו כנגד עשרות חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים בישראל (אותן ייצג משרדנו) בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, בטענות להיעדר הנגשה של דיווחיהם הכספיים. במסגרת פסק הדין שניתן באותו הליך, בית המשפט דחה על הסף את כל 66 התביעות הייצוגיות. הדחייה הגיעה לאחר שבית המשפט המליץ לתובעים הייצוגיים לסגת מן התביעות, בציינו, בין היתר, כי לא עמדו בחובת הפנייה המוקדמת.

***

מחלקת הליטיגציה בברנע ג'פה לנדה עומדת לשירותכם בכל הקשור בתובענות ייצוגיות, תביעות בענייני נגישות והנגשה וסוגיות נוספות.

זוהר חיים-לוינגר היא עו"ד במחלקת הליטיגציה במשרד.