קיפוח המיעוט והפרת חובת אמונים: אושרה ייצוגית על סך 400 מיליון שקל נגד קבוצת דלק

לאחרונה אושרה בקשה לאישור תובענה ייצוגית של בעלי מניות המיעוט כנגד בעל השליטה ונושאי משרה בחברת דלק מערכות אנרגיה. המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב דנה בשאלה האם חל איסור על בעל מניות שליטה בחברה ציבורית לבצע פעולות של רכישת מניות בחברה. זאת כאשר פעולות אלה עתידות להביא לכך שמניית החברה לא תיסחר עוד במדדים.

בית המשפט שב וסקר את ההלכה של בית המשפט העליון, לפיה ככלל, זכאי כל אדם לסחור בניירות ערך באופן חופשי וכי מדובר בזכות הנובעת מחופש החוזים ומזכות הקניין שיש לו בניירות הערך שבבעלותו. זכות זו נובעת גם מההכרה בחשיבותו של קיום שוק הון חופשי ויעיל. בית המשפט אף הבהיר, כי בהתאם להלכה לכלל בדבר חופש המסחר בניירות ערך ישנם חריגים שנועדו לטפל במקרים בהם קיים כשל שוק – כאשר מנגנוני השוק אינם יעילים די הצורך כדי להגן על האינטרסים הבסיסיים של גורמים שונים, ובפרט בעלי מניות מיעוט או מי שעומדים להפוך לכאלה.

ואכן, בחוק החברות נקבעו מגבלות על רכישת מניות בחברה ציבורית, לרבות על ידי בעל השליטה. הוראות חוק אלה כוללות קביעה ברורה ביחס לרכישת מניות מאחוז מסוים המחייבת את הרוכש לצאת בהצעת רכש מיוחדת או מלאה. בהקשר זה קבע בית המשפט, כי החוק עצמו אינו מגביל בעל שליטה בחברה ציבורית המבקש שאחזקותיו בחברה יעלו מעבר לסף של 80% – הגם שלרכישה כזו עשויות להיות השלכות שונות, ובין היתר הן עשויות להוריד את שווי מניות החברה (לא רק בשל יציאה מהמדדים אלא גם מעצם הירידה בסחירות המניות).

בית המשפט קבע כי לאור העובדה שאין איסור חוקי החל על רכישת מניות שתביא ליציאת החברה מהמדדים בהם היא נסחרה קודם לכן, הרי שאין מקום לכך להוסיף ולקבוע – בדרך של חקיקה שיפוטית – חובה נוספת על בעלי מניות שליטה המגבילה את יכולתם לסחור במניותיהם.

יחד עם זאת, פני הדברים הם שונים כאשר רכישת המניות נועדה כדי להוציא את המניה מהמדדים, תוך כוונה לשרת הצעת רכש עתידית של בעל השליטה. רכישה כזו עשויה להקים עילת תביעה של בעלי מניות המיעוט בחברה, כאשר הנטל להוכיח כי הרכישות היו מכוונות, וכי הן נועדו למטרה הנטענת על ידיו ולא למטרה לגיטימית אחרת, מוטלת על בעל מניות המיעוט שהעלה טענה זו.

עוד נקבע כי בעל שליטה הרוצה להימנע מהחשש להיתבע, יכול במקרים של ספק באשר לקביעה עתידית של בית המשפט ביחס למניעיו, להימנע מביצוע פעולות שיש בהן כדי להוציא את המנייה מהמדדים, או לעשות כן תוך קבלת הסכמת המיעוט לפעולה.

באשר לנסיבות הספציפיות שנטענו ביחס לקבוצת דלק, נקבע כי מכלול הנסיבות מעיד שלמשיבים הייתה כוונה להוציא את מניית דלק אנרגיה מהמדדים, ולהוריד את שער המניה לקראת הצעת הרכש שהוצעה על ידיהם בסמוך לאחר מכן. זאת בין היתר, לאור חשיבות נושא המדדים לחברת דלק אנרגיה, והיעדר כל דיון בישיבות הדירקטוריון של דלק אנרגיה ביחס ליציאה מהמדדים, לא לפני שהמניה יצאה מהמדדים ואף לא לאחר מכן.

עוד נקבע,  כי הדירקטורים שכיהנו בדלק אנרגיה מטעמה של קבוצת דלק היו במצב של ניגוד עניינים בין תפקידיהם בדלק אנרגיה ובקבוצת דלק. בית המשפט קבע כי העובדה שהדירקטורים העדיפו את האינטרס של קבוצת דלק על פני האינטרס של דלק אנרגיה, מהווה הפרה של חובת האמונים וחובת הזהירות שהם חבו ישירות כלפי בעלי מניות המיעוט בדלק אנרגיה, כנושאי משרה בה.

ת"צ 35879-05-14 זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ ואח' (ניתן ביום 20.2.2017).