© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

פסק דין תקדימי: 'כלל שיקול הדעת העסקי' חל גם על החלטת הדירקטוריון בהגשת תביעה נגזרת

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי יש להחיל את כלל "שיקול הדעת העסקי" גם על דירקטוריון החברה בבואו להחליט האם להגיש או לא להגיש תביעה נגזרת.

 

הליך תביעה נגזרת מאפשר לדירקטורים ובעלי מניות להגיש תובענה בשם החברה (בגין עילת תביעה של החברה), כנגד נושא משרה, בעל שליטה או גורם חיצוני.

 

בהתאם למנגנון הקבוע בחוק החברות, הזכות להגיש תביעה נגזרת, אינה מוקנית באופן אוטומטי.  התובע (בעל מניות או דירקטור) נדרש לפנות לחברה ולדרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה בנושא הרלוונטי. במידה וחברה אינה מוכנה להגיש את התביעה, אזי יש לקבל את אישור בית המשפט טרם הגשתה – כתביעה נגזרת.

 

התנאים שצריכים להתקיים על מנת שבית המשפט יאשר תביעה נגזרת:

 

(1) קיומה של עילת תביעה לחברה;

(2) התביעה וניהולה הן לטובת החברה;

(3) התובע אינו פועל בחוסר תום לב.

 

במידה ויאשר בית המשפט את ניהול התביעה הנגזרת, התביעה תתנהל על-ידי אותו בעל מניות או דירקטור, בשם החברה.

 

בפסק הדין, נדרש בית המשפט העליון לשאלה, האם ובאיזו מידה צריך בית המשפט להתערב בשיקול הדעת של דירקטוריון החברה, כשהחליט שלא להגיש תביעה נגזרת נגד צד שלישי. זאת, על רקע השאלה האם החלטה כאמור נהנית מהגנת כלל "שיקול הדעת העסקי".

 

"כלל שיקול הדעת העסקי" קובע, כי החלטת דירקטוריון שהתקבלה בהליך תקין, תזכה בחסינות מפני ביקורת שיפוטית. בית המשפט לא יבחן את שיקול דעת הדירקטוריון ובלבד שההחלטה התקבלה מבלי שהייתה נגועה בניגוד עניינים, לאחר עיון בנתונים ושקילת השיקולים הרלוונטיים והתקבלה בתום לב (סובייקטיבי).

 

בית המשפט העליון קבע, באופן תקדימי, כי החלטתה של החברה שלא להגיש תביעה היא החלטה עסקית ככל החלטה עסקית אחרת, והיא כוללת שיקולים שונים בדבר השאלה האם "התביעה וניהולה הן לטובת החברה".

 

השיקולים שמנה בית המשפט:

(1) הערכת סיכוייה של התביעה (ולשם כך קבע בית המשפט כי יש לקבל ייעוץ משפטי על מנת לקבל החלטה מיודעת);

(2) העלות הכלכלית של ניהול התביעה מול הרווח הצפוי להיווצר ממנה;

(3) השלכות נוספות כגון השלכה על קשרים עסקיים, פגיעה במוניטין החברה וכיו"ב.

 

בפסיקתו, קבע בית המשפט העליון כי אין מניעה להחיל את "כלל שיקול הדעת העסקי" על החלטת החברה שלא להגיש תביעה נגזרת ובכך למעשה צמצם את ההתערבות השיפוטית בהחלטות מסוג זה והעניק שיקול דעת לדירקטוריון האם לאשר את דרישת בעל המניות או הדירקטור להגשת התביעה על ידי החברה.

תגיות: כלל שיקול הדעת העסקי