מה מותר ומה אסור לאחר היפרדות בין יזמים בחברת סטארט אפ

בית המשפט המחוזי בתל אביב (המחלקה הכלכלית) קבע לאחרונה כי שותף בחברת סטארט-אפ הפר את חובותיו כנושא משרה כלפי החברה, וכן חובות נוספות כלפי שותפו לשעבר באותה חברה. הקביעה נבעה מכך שהנתבע הקים חברה חדשה, שעסקה בתחום קרוב לזה שבו עסקה החברה הראשונה, ושעשתה שימוש במוניטין ובניסיון של החברה הקודמת.

מיזמים קודמים

פסק הדין ניתן בתביעה שהגיש שותף בחברת ההזנק "הארווסט" כלפי שותפו לשעבר בחברה זו, כלפי החברה החדשה שהשותף הנתבע הקים – "אמפיריקל" וכן כלפי שותפיו בחברה זו. ברקע התביעה עמד מיזם משותף של התובע והנתבע, אשר נחל הצלחה (בפרט בדמות ביצוע פיילוט מוצלח למוצר שפיתח בקרב חברה בינלאומית גדולה). לאחר מכן, הקימו התובע והנתבע יחדיו את חברת הארווסט, בה החזיקו יחדיו בחלקים שווים. הארווסט הייתה בעלת המיזם וכל זכויות הקניין הרוחני הקשורות אליו. החברה התנהלה מבלי שנחתם הסכם מייסדים בין שני מייסדיה.

היפרדות והקמת חברה מתחרה

לאחר זמן קצר, מחלוקות שונות שהתגלעו בין התובע לנתבע הביאו להחלטתם לסיים את דרכם המשותפת. הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה בנוגע להסדר היפרדות. הנתבע הודיע כי מבחינתו "כל אחד ממשיך לדרכו", תוך שהביע נכונות מצידו שלא לעסוק בתחומים הקשורים לתחום העיסוק של הארווסט.

במקביל לכך, החל הנתבע להתניע מיזם נוסף – ללא התובע – באותו תחום עיסוק של הארווסט, והקים, יחד עם שני שותפים נוספים, את חברת אמפיריקל. כאשר הדבר התגלה לתובע, הגיש הלה תביעה נגד שותפו לשעבר, נגד אמפיריקל ונגד בעלי המניות האחרים בה. הטענה המרכזית בתביעה הייתה כי השותף לשעבר הפר את חובותיו כנושא משרה להימנע מתחרות עם עסקי הארווסט ולהימנע מניצול הזדמנות עסקית שלה, וכן חובות נוספות כבעל מניות בהארווסט. על כן, התובע עתר לקבלת סעד שיקצה לו 50% ממניות אמפיריקל.

היעדר הסכם מייסדים לא פוטר מהחובות שבחוק

בית המשפט מצא כי הגם שלא הייתה הסכמה מפורשת (מלכתחילה) בין התובע לבין הנתבע לגבי הגדרת תחום פעילותה של הארווסט, לא הייתה גם הסכמה על תחומי הפעילות בהם הם יהיו רשאים לפעול באופן עצמאי. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים לפיה העובדה שלא נחתם הסכם מייסדים מלמדת כי לא חלה על הנתבע כל מגבלה להתחרות בעסקיה של הארווסט, תוך שציין כי הגם שרצוי שמייסדים של חברה יערכו ביניהם הסכם מייסדים, היעדרו לא משחרר את נושאי המשרה בחברה מחובותיהם לפי חוק החברות.

עוד מצא בית המשפט כי אמפיריקל עשתה שימוש מאסיבי במשאביה של הארווסט, בכך שהשתמשה בניסיון ובמוניטין של הארווסט לצורך פיתוח עסקי מול משקיעים ולקוחות פוטנציאליים. כך, למשל, הוכח כי הנתבע ואמפיריקל עשו שימוש בתוצאות הפיילוט המוצלח שנערך במסגרת המיזם המשותף לתובע ולנתבע (אשר לאחר מכן התמזג לתוך פעילותה של הארווסט), והציגו אותן למשקיעים וללקוחות פוטנציאליים על מנת לגייסם.

לבסוף, בית המשפט מצא כי פעילותה של אמפיריקל התחרתה במובהק בתחום פעילותה של הארווסט. הנתבע טען שבחלוף חצי שנה ממועד הקמתה, אמפיריקל "שינתה כיוון" והתמקדה בתחום אחר ושונה מהתחום בו עסקה הארווסט; בית המשפט קבע כי אף אם טענה זו תוכח, לא יהיה בכך כדי לסייע לנתבע, שכן התחום בו עסקה לבסוף אמפיריקל הוא קרוב במהותו ובעל ממשק משמעותי לתחום בו עסקה הארווסט מלכתחילה.

הסכמה על היפרדות

בית המשפט קבע גם כי מאחר שהמשא ומתן שניהלו הצדדים עם היפרדותם לא התגבש לכדי הסכמה מחייבת על היפרדות, הרי שבמקרה שהנתבע ביקש לפעול בתחום העיסוק של הארווסט – היה עליו לנקוט הליך משפטי שיורה על התמחרות בינו לבין התובע, או לפעול לפירוק החברה. משלא עשה כן, הנתבע נותר  נושא משרה ובעל מניות בהארווסט, וככזה – מוטלות עליו כל החובות הרלוונטיות בחוק החברות.

על כן, בית המשפט מצא כי הנתבע הפר את חובותיו כלפי הארווסט וכלפי התובע.

סכסוך נמנע

מן הצד השני, בית המשפט סבר כי אין לתת את הסעד אותו ביקש התובע: 50% ממניות אמפיריקל. זאת, בין היתר, כיוון שמתן הסעד המבוקש יחזיר את התובע והנתבע להיות שותפים באמפיריקל, מה שלמעשה עומד בניגוד לרצונם להיפרד מלכתחילה. תחת זאת, בית המשפט העניק לתובע סעד הצהרתי לפיו הנתבע הפר את חובותיו כלפי הארווסט וכלפי התובע, והתיר לו להגיש תביעה כספית נפרדת מכוח סעד הצהרתי זה.

המקרה שנדון בפסק הדין הוא מקרה מובהק לסכסוך שעשוי היה להימנע, לו היו הצדדים מסתייעים בייעוץ משפטי טרם יציאתם לדרך משותפת (או לחלופין, עם היפרדותם וסיום דרכם המשותפת).

יזמים או משקיעים בתחום הסטארט-אפים, ראוי להם כי יוודאו קיומו של הסכם מייסדים חתום וערוך כדין, אשר יסדיר את זכויות וחובות בעלי המניות בחברה, את תחומי פעילותה, את מגבלות התחרות של בעלי המניות שלה בעסקי החברה, הסדרי היפרדות מוסכמים ושלל עניינים נוספים, שנדרש להסדיר מבעוד מועד.

***

מחלקת ההייטק ומחלקת הליטיגציה בברנע ג'פה לנדה ישמחו לענות על כל שאלה הקשורה בהסכמי מייסדים, סכסוכים בין בעלי מניות ושאלות נוספות.

אבינדב פרויס הוא עורך דין במחלקת הליטיגציה במשרד.