בית המשפט העליון: הודעת טקסט שירותית אינה מהווה הפרה של חוק הספאם

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בשאלה האם שליחת הודעת טקסט במסגרת מתן שירות ללקוח מהווה הפרה של חוק הספאם. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של חברת בזק בעניין אישור תובענה כייצוגית בעניינה. הוא קבע כי המסרונים ששלחה החברה ללקוחותיה אינם "דבר פרסומת" ואינם הפרה של חוק הספאם.

בבסיס התביעה הייצוגית, עמדו מסרונים ששלחה חברת בזק ללקוחותיה לאחר שהתקשרו למוקד השירות הטלפוני של החברה. במסגרת המסרונים היא יידעה אותם לגבי ערוץ השירות החלופי "בזק שלי" באינטרנט ואף צירפה לינק ישיר לאתר.

בית המשפט העליון, הפך את החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב ודחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. ביהמ"ש שם דגש על כך שמטרת המסרון באופן מובהק שירותית ואינה פרסומית. משכך, הוא אינו עונה על הגדרת "דבר פרסומת".

שיקולים נוספים אשר נלקחו בחשבון היו כי באתר עצמו אין תוכן שיווקי; השירות ניתן ללא המתנה לנציג שירות; ללא תשלום; בכל ימות השבוע ומסביב לשעון (24/7); ועל פניו מדובר בשיפור והנגשת השירות ללקוח.

חוק הספאם

בית המשפט העליון, הזכיר כי "חוק הספאם", על הגדרותיו, נועד להתמודד עם תופעה של הפצה המונית של הודעות פרסומת לנמענים אשר לא חפצים בקבלתן, תוך חדירה לפרטיות וגרימת מטרד, להבדיל מהודעה בעל תוכן שירותי מובהק.  

בית המשפט העליון בחן מקרה זה על בסיס הלכה קודמת שניתנה בעניין חברת פסגות, אשר שלחה למבוטחיה הודעות הכוללות "לינק" לקורסים חינמיים, אשר נועדו, לדבריהם, לחנך להתנהלות פיננסית נכונה. במקרה זה, בית המשפט קבע, כי אחת המטרות במשלוח ההודעה היתה לחשוף את הנמען לשירותים ולמוצרים שהיא מציעה כדי לגייס לקוחות חדשים או לצרף לקוחות קיימים לשירותים נוספים, ולכן מדובר ב"דבר פרסומת". לעומת זאת, בעניין חברת בזק  בית המשפט העליון קבע, כי המטרה העיקרית במסר שנשלח היא שירותית.

נוכח המגמה ההולכת וגוברת של הגשת תביעות ספאם רבות, מדובר באבחנה חשובה, לפיה לא כל הודעת טקסט  מהווה ספאם. במקרה שמטרת ההודעה היא שירותית ולא שיווקית, שליחתה אינה הפרה של החוק.