האם אפשר לתבוע את ChatGPT בישראל? מה קבע בית המשפט?

בית המשפט המחוזי במחוז מרכז קבע השבוע כי יש לו סמכות שיפוט לדון בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת OpenAI, יוצרת כלי הבינה המלאכותית ChatGPT, וזאת חרף טענות החברה כי אין לבית המשפט הישראלי סמכות לדון בתביעה.

התובענה הייצוגית

התביעה הייצוגית הוגשה באפריל 2023 כנגד חברת OpenAI, בטענה שלמרות שבתנאי השימוש של ChatGPT נקבע כי השימוש מיועד לבני 13 ומעלה וכי משתמש מתחת לגיל 18 חייב לקבל אישור, בפועל אין כל בדיקה במהלך ההרשמה האם המשתמש הוא קטין. כתוצאה מכך, טוענים התובעים, קטינים יכולים להיחשף לתכנים לא הולמים ולתשובות כוזבות.

בנוסף, התביעה טוענת כי OpenAI עושה שימוש במידע המתקבל מהמשתמשים, תוך העברתו לצדדים שלישיים, מבלי לקבל הסכמה מהמשתמשים ומבלי ליידע אותם באיזה אופן נעשה שימוש או שמירה של המידע, ובכלל זאת ביחס למידע רגיש של קטינים המשתמשים בתוכנה.

סמכות שיפוט והדן החל

OpenAI הגישה בקשה לכפירה בסמכות השיפוט של בית המשפט בישראל, בטענה שהיא חברה המאוגדת בקליפורניה ומשוללת זיקה לישראל.

כמו כן, בתנאי השימוש של תוכנת ChatGPT יש תנייה המחילה את דין קליפורניה, ובהתאם טענה OpenAI שלא ניתן להגיש כנגדה תביעה המבוססת על הדין הישראלי.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קבע כי התובעים עמדו בשלושת התנאים הנדרשים לרכישת סמכות שיפוט על נתבע זר:

• עילת תביעה – טיעוני הצדדים בשאלת עילת התביעה נסובו סביב שאלת הדין החל. בעוד ש- OpenAI טענה שהדין החל הוא דין קליפורניה בהתאם לתנאי השימוש של התוכנה, התובעים טענו שתניית הדין היא תנאי מקפח בחוזה אחיד, שיש לבטלו. בית המשפט לא הכריע בשאלת הדין החל, אלא קבע שרף ההוכחה לצורך שאלת סמכות השיפוט ביחס לקיומה של עילת תביעה אינו גבוה, וכי התביעה מעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה ואינה תביעת סרק.
• עילת המצאה – בית המשפט קבע כי נראה שהתביעה היא בקשר לחוזה (תנאי השימוש) שנעשה, לפחות במקצתו, בישראל, בהתחשב בכך שהמשתמשים בתוכנה אישרו את תנאי השימוש בישראל.
• פורום נאות – בית המשפט קבע כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בהליך. אמנם יש זיקות גם לישראל וגם לארצות הברית, אולם חברה הנותנת שירותים גלובליים, וגובה תשלום ממשתמשים ישראלים, יכולה לצפות להיתבע בישראל.

השלכות הפסיקה

החלטת בית המשפט מצטרפת לפסיקות שניתנו בעת האחרונה, הן בעניין Facebook והן בעניין Agoda, במסגרתן נוטים בתי המשפט לנתח את המבחנים לרכישת סמכות שיפוט בישראל על חברה זרה באופן שמקל על צרכנים לתבוע תאגידים בין-לאומיים אשר נותנים שירותים באמצעות האינטרנט לצרכנים בכל רחבי העולם.

אמנם בית המשפט כאן טרם הכריע על פי איזה דין תידון התביעה הייצוגית (דין ישראלי או דין קליפורני), אולם הוא מבהיר כי הוא לא יהסס לאפשר הגשת תביעות בישראל כנגד ענקיות הטכנולוגיה הגלובאליות.

****

עו”ד גל ליפשיץ, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד.