הצעת חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית

העולם העסקי מסחרי הוא עולם גלובלי, וכך גם הסכסוכים שמתגלעים בו. אותם סכסוכים מתבררים בבתי המשפט במדינות השונות, או בהליכי בוררות, כאשר כל הליך שכזה מוסדר בחקיקה המקומית הרלוונטית (למשל, הליך בוררות בישראל מוסדר על ידי חוק הבוררות הישראלי).

הדבר מייצר קושי כאשר סכסוך גלובלי "נאלץ" להכפיף עצמו לדיני הבוררות המקומיים של המדינה בה מתנהל ההליך, כאשר הפער בין חוקי הבוררות של מדינות שונות מוביל לחוסר ודאות משפטית ומסחרית ולהוצאות מיותרות של הצדדים לסכסוך.

כדי לפתור קושי זה, יצרה ועדת האו"ם למשפט מסחרי בין-לאומי (UNCITRAL), באמצע שנות ה- 80, חוק מודל לבוררות מסחרית בין-לאומית, אותו יכולות מדינות שונות לאמץ. הועדה מנהלת רישום של המדינות ותחומי השיפוט שאימצו את חוק המודל, על מנת שגופים מסחריים יוכלו לעשות בה שימוש בעת כריתת הסכמית, על מנת לקבוע את מקום ההתנהלות של בוררות בינלאומית שתיקבע בהסכם. נכון להיום, אומץ חוק המודל על ידי 84 מדינות (ובסך הכל 117 תחומי שיפוט).

בימים אלו נדונה הצעת "חוק הבוררות המסחרית הבין-לאומית" של משרד המשפטים, במסגרתו יאומץ חוק המודל גם בישראל. אם וכאשר החוק יתקבל כדבר חקיקה, הדבר יכניס את ישראל לרשימת המדינות שאימצו את חוק המודל, וצפוי לחזק את מעמדה של ישראל בתחום הבוררות הבין-לאומית. משמעות הדבר הוא כי גופים ישראליים שמתקשרים בהסכמים מסחריים עם גופים שונים ברחבי העולם, יוכלו להכניס בהסכמים סעיף בוררות שמפנה לבוררות בישראל, מבלי שהדבר יפגע בוודאות המשפטית של הצדדים, שכן על הבוררות יחולו אותן אמות מידה בין-לאומיות של חוק המודל.

בין הנושאים המוסדרים בחוק המודל נכללים עקרון אי התערבות של בתי המשפט בהליך הבוררות למעט במקרים חיוניים, עקרון השוויון בין הצדדים לבוררות, סמכות הבורר להחליט על היקף סמכותו, סמכות הבוררים להעניק סעדים זמניים, סמכות הרכב הבוררים לתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה, וכן סוגיות המתאימות לניהול הליכי בוררות בין-לאומיים, כגון מקום הבוררות, שפת הבוררות, מספר הבוררים וברירת הדין.