© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

התיקון המוצע לחוק החוזים – עד כמה הוא דרמטי?

לאחרונה פרסם משרד המשפטים תזכיר חוק לתיקון חוק החוזים, שמטרתו להוסיף כללי פרשנות ייחודיים לחוזים עסקיים. בעיתונות הכלכלית ראינו כותרות דרמטיות לפיהן שר המשפטים לוין מנסה לבטל באמצעות תיקון זה את הלכת אפרופים של בית המשפט העליון. בפועל, לא מדובר בדרמה גדולה, אלא בתיקון שהגיון מאחוריו, ושמתכתב גם עם המגמות בפסיקת בתי המשפט.

מה אומר התיקון לחוק?

סעיף 25 לחוק החוזים עוסק בפרשנות חוזה. אם ישנה מחלוקת בין הצדדים לגבי המשמעות של סעיף מסוים בחוזה, בית המשפט יפרש את אותו סעיף, בהתאם לעקרונות שמתווה סעיף 25 לחוק החוזים.

 

סעיף 25(א) קובע שיש לפרש חוזה לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מהחוזה ומנסיבות העניין. החל משנת 2011 מוסיף סעיף זה וקובע, שאם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יש לפרש את החוזה בהתאם ללשונו.

 

התיקון המוצע כעת מבקש להוסיף, ביחס לחוזה עסקי, שהוא יפורש, כברירת מחדל, לפי לשון החוזה (ללא מתן משקל לאומד דעת הצדדים). זאת, למעט אם מתקיים אחד משלושה מצבים:

  1. הפרשנות הזו תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת.
  2. יש סתירה בין הוראות שונות בחוזה.
  3. לא ניתן לקיים את החוזה בהתאם לפרשנות הזו.

בהקשר זה, חשוב להבין שמדובר רק בחוזים עסקיים. חוזה עסקי הוא חוזה שמקיים את התנאים הבאים:

  1. שכל הצדדים לו הם עוסקים (שמוכרים נכס או שירות) שמחזור העסקאות השנתי שלהם הוא מעל 4 מיליון ₪, או ששווי העסקה שהוא מסדיר עולה על 15 מיליון ₪.
  2. שכל הצדדים לו פעלו על פי ייעוץ משפטי.
  3. שהוא לא חוזה אחיד.

קצת היסטוריה – על פסיקות בתי המשפט ביחס לפרשנות חוזים

הנוסח המקורי של סעיף 25(א) לחוק החוזים מ-1973 קבע שיש לפרש חוזה לפי אומד דעת הצדדים, כפי שמשתמע מתוך החוזה, ואם הוא לא משתמע ממנו, אז מתוך הנסיבות. עד 1995 הפרשנות הרווחת לסעיף זה הייתה שקודם לומדים על כוונת הצדדים מלשון החוזה, ואם לשון החוזה לא מלמדת על אומד דעת הצדדים, מפרשים את החוזה בהתאם לנסיבות.

 

בשנת 1995 ניתן פסק דין אפרופים של בית המשפט העליון, ובו נקבע, כי יש לבחון את לשון החוזה ואת הנסיבות יחד במסגרת הפרשנות של החוזה. בשנת 2006 אושרה הלכת אפרופים בהרכב מורחב של בית המשפט העליון בפרשת ארגון מגדלי הירקות. בפסק דין זה הדגישו השופטים כי מטרתו העליונה של פירוש חוזה הוא בירור כוונת הצדדים לחוזה.

 

על רקע תחושה שייתכן ופסק דין זה מחליש את משקלו של לשון החוזה, המחוקק תיקן את החוק בשנת 2011, וקבע, ש"חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומתוך נסיבות העניין, אולם אם השתמע אומד דעתם במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". זהו נוסח החוק גם היום.

 

בשנת 2019 ניתן פסק הדין ביבי כבישים של בית המשפט העליון, בו הבחינו שופטי העליון בין חוזים שונים, ונתנו משקל חזק יותר ללשון החוזה בסוגי חוזים מסוימים. באותו עניין נקבע כי החוזה הנדון היה חוזה סגור, שמסדיר יחסים עסקיים, ובהתאם נקבע כי יש להיצמד ללשון החוזה כאשר באים לפרשו.

 

הצעת התיקון הנוכחית מבחינה ספציפית את החוזה העסקי, וקובעת שחוזה כזה יש לפרש לפי לשון החוזה. זאת מתוך מטרה להביא לוודאות רבה יותר בעולם העסקי.

 

ההבחנה בין חוזה עסקי לאחר

 

החידוש בתיקון המוצע לחוק החוזים הוא למעשה בהבחנה בין חוזה עסקי לחוזה אחר. חוזים הרי נכרתים כל הזמן, בכתב ובעל פה, בין א.נשים שונים ובנסיבות שונות. אולם החוזה העסקי הוא בעל מאפיינים ייחודיים: הוא נכרת בין אנשי עסקים המורגלים בניהול עסקים ובעריכת חוזים, ומבינים את הסיכונים העסקיים שהם נוטלים על עצמם במסגרת התקשרויותיהם החוזיות. יתרה מכך, החוזי העסקי נכרת בדרך כלל לאחר משא ומתן ממושך, בליווי עורכי דין, המתפלפלים ומתדיינים על נוסחם של הסעיפים השונים בחוזה, עד לגיבוש נוסחו הסופי, עליו חותמים הצדדים. בהתאם, לשון החוזה עליו הסכימו הצדדים כבר משקפת את אומד דעתם, והחוזה מייצר לצדדים וודאות משפטית ביחס לתנאיו. במצב דברים זה, יש הגיון רב בפרשנות אותם חוזים לפי לשונם.

ניסוח חוזים מכאן ואילך

 

כאמור, התיקון לחוק רלוונטי רק לחוזים עסקיים, ואינו משנה דבר עבור יתר סוגי ההתקשרויות.

 

אם התיקון לחוק יעבור וייכנס לתוקף, צריך לדעת שיהיה פחות מקום להתערבות שיפוטית בפרשנות החוזה, ומשקל רב ללשונו. גופים עסקיים לרוב כבר יודעים את זה, וממילא מסתייעים בעורכי דין בניהול המשא והמתן לכריתת החוזה ומעדיפים לשון ברורה ומפורשת, לשם הוודאות העסקית.

 

יחד עם זאת, לפעמים במשא ומתן דווקא חוסר ההסכמה של צדדים לתנאי מסויים מובילה אותם להשאיר נוסח עמום בכוונה, בידיעה שיכול להיות שביום מן הימים תתעורר מחלוקת ביחס לאותו סעיף, כאשר כל צד יוכל לטעון את טענותיו בעניין. אם התיקון לחוק יעבור, תהייה חשיבות גבוהה יותר לניסוח חוזים בצורה ברורה ומפורשת.

 

אז על מה המהומה?

 

על לא דבר. התיקון המוצע בסך הכל מעגן בחוק את המסר של בית המשפט העליון בעניין ביבי כבישים ומייצר וודאות גבוהה יותר לצדדים ביחס לחוזים עסקיים.

 

***

 

מחלקת התאגידים ומחלקת הליטיגציה במשרדנו עומדות לרשותכם בכל הקשור בניסוח חוזים עסקיים ובפתרון סכסוכים חוזיים. עו"ד גל ליפשיץ היא שותפה במחלקת הליטיגציה בברנע ג'פה לנדה.

 

תגיות: בית המשפט העליון | חוק החוזים