זהירות, גבול לפניך? הרחבת סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל על נתבעים זרים
בתחילת יוני 2021, קיבל בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו החלטה תקדימית חשובה, המרחיבה את זהותו של ה'מורשה לעסקים – אותו גורם אשר ניתן למסור לידיו את כתב התביעה. בכך למעשה להחיל על הנתבע הזר את סמכות בית המשפט בישראל. סוגיית סמכות השיפוט מתעוררת לא פעם כאשר בעלי הדין מגיעים ממדינות שונות עם שיטות משפט שונות. לרוב, ההכרעה איזה בית משפט ידון במחלוקת נגזרת משאלת תוקף המצאת כתב התביעה לנתבע הזר.
בישראל, קיימות מספר אפשרויות להמציא כתבי תביעה לבעלי דין זרים, כאשר אחת המרכזיות שבהן הינה למסור את כתב התביעה לידי מורשה לעסקים. תקנות סדרי הדין והפסיקה הענפה בנושא, קובעות כי כאשר תאגיד קובע יתד בישראל באמצעות מורשה לעסקים, ניתן להמציא לאותו מורשה את כתב התביעה ובכך להחיל על אותו נתבע זר את סמכות בית המשפט בישראל.
לפני מספר שנים נחשפה פרשה לפיה חברת אפל הסתירה מצרכניה כי עדכונים למכשיר ה-iPhone גורמים להאטת המכשיר. בהתאם, הוגשו בישראל מספר תביעות ייצוגיות כנגד Apple Inc וחברות נוספות הקשורות עמה. אלה אוחדו לכדי תביעה ייצוגית אחת.
התובעים המציאו את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לאפל ארה"ב באמצעות שלוש חברות ישראליות:
הראשונה, אפל ישראל בע"מ האמונה על מחקר ופיתוח כחלק מקונצרן אפל;
השנייה, אייקון גרופ בע"מ היבואנית והמפיצה הרשמית של מוצרי אפל בישראל וכן נותנת שירות מוסמכת של אפל בישראל;
והשלישית, איי-דיגיטל סטור בע"מ, חברת בת של אייקון, המפעילה רשת חנויות בהן נמכרים מוצרי אפל.
בית המשפט אישר את תוקפה של המצאה זו ביחס לכל אחת משלוש החברות וקבע כי הן מהוות מורשה לקבלת כתבי בי-דין עבור אפל ארה"ב.
בית המשפט ביסס קביעה זו על כך שעל אף שאין כל קשר תאגידי בין אייקון ואיי-דיגיטל לבין אפל ארה"ב הרי שחברות אלה מקיימות קשר אינטנסיבי עמה, הקשור גם למחלוקת בלב התביעה הייצוגית, שכן הן מעורבות בעדכוני התוכנה נשוא ההליך, כרתו מולה הסכמים, מיישמות את מדיניותה בקשר עם תיקונים, מקבלות ממנה הנחיות במקרה של תקלות, ומקיימות קשר שוטף עם נושאי משרה באפל ארה"ב.
נובע מהחלטה זו כי כל תאגיד זר, אשר אין לו נציגות בישראל,[1] אך מבקש להפיץ את מוצריו בישראל, ודואג לשמור על האפיון של מוצריו (כדוגמת iPhone) באמצעות מערכת הסכמית והנחיות פנימיות אשר מטרתן לאפשר יחס אחיד ותפישה אחידה של המוצר ברחבי העולם, יכול להיגרר להתדיינות בישראל כנגד רצונו.
משמעות ההחלטה
משמעות ההחלטה הינה כי תאגיד שמעוניין להימנע מלהיתבע בישראל, עלול לחשוב פעמיים לפני שיפיץ את מוצריו בישראל. מדובר באפקט מצנן אשר תוצאתו יכולה להיות הפסד לכלל הצרכנים, הן בהגבלת היקף המוצרים המוצע, והן בצמצום התחרות, אשר עשויה בתורה להוביל לעליית מחירים.
נזכיר, כי כאשר מדובר בחברות גלובליות, לכל החלטה משפטית בשוק משני כדוגמת ישראל עלולה להיות משמעות רבה בפורומים השיפוטיים המרכזיים בהן אותן חברות פועלות. כך, לדוגמה, אם וככל שייקבע בישראל כי אפל אכן הטעתה משקיעים בפרשת האטת המכשירים (בין היתר לנוכח דרישת קשר סיבתי מרוככת כנהוג בתביעות ייצוגיות בישראל), אזי ודאי שיהיו לכך השלכות רוחב משמעותיות גם בתביעות אחרות המתנהלות נגדה בארה"ב.
מנגד, הצרכן הישראלי אשר רכש מוצר יוקרתי מחברה גלובלית אינו יכול להישאר ללא מענה ריאלי אל מול נזק שלשיטתו נגרם לו, מבלי להיגרר להוצאות לא סבירות ולנהל הליך משפטי מחוץ לגבולות ישראל. אילו הצרכן הישראלי יסבור שאין לו מענה, הוא יהסס וימנע במקרים רבים מרכישת המוצר, כך שהפצת המוצרים בישראל עלולה להתברר ללא כדאית כלכלית עבור החברה הזרה.
לסיכום
אנו מצויים בתפר שבין הצורך לעודד חברות זרות לפעול בישראל מבלי שהן תיגררנה בניגוד לרצונן וציפיותיהן להתדיינות בישראל, אך צורך לשמר לצרכנים בישראל מענה ריאלי ביחס לטענות שעלולות לעלות נגד החברה הזרה. במובן זה, ההחלטה בעניין אפל תורמת להמשך מגמת עמעום הגבולות ולחשיפה משפטית רחבה יותר עבור חברות זרות, ופתרון מניח את הדעת אין.
מבחינה פרקטית, אנו סבורים כי קיימים מספר פתרונות מעשיים אפשריים:
- יצירת דיסקליימר קצר לפיו נותן השירות אינו מוסמך לקבל כתבי בית דין בישראל עבור החברה הזרה ואינו מהווה מורשה לעסקים בעבורה.
- הגבלת ההתקשרות והמעמד שניתן לחברות נציגות בישראל וזאת למשל באמצעות יצירת מספר נותני שירות במקום נותן שירות אחד, קבלת שירות מחברה שהיא בעצמה חברה זרה, וכיוצ"ב.
יחד עם זאת, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו לכשעצמו. יש לבחון כל מקרה לגופו, ולהציע פתרון מותאם לכל חברה בבחינה פרטנית וקפדנית של נסיבותיה.
***
[1] בהקשר זה אפל ישראל כמרכז למחקר ופיתוח אינה רלוונטית.