© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

חוזים, חתימות וסמיילי: האם לאימוג'י יש תוקף משפטי?

מאמר זה פורסם לראשונה במדור "זירת Duns 100" של כלכליסט

 

לפני מספר שבועות, חקלאי קנדי שלח לחברה עמה עבד הודעת טקסט ובה הסימן Thumbs Up – אגרוף קפוץ ואגודל המופנה למעלה, המסמל אישור או הסכמה. להפתעתו, בית המשפט הקנדי התייחס לאימוג'י הזה כאל הסכמה לכריתת חוזה עם נמען ההודעה – וחייב אותו בפיצויים.

 

השימוש באימוג'ים הולך ומתרחב, וחוצה את גבולות התקשורת הבין אישית. יחד עם זאת, נראה כי בתי המשפט והמערכת המשפטית עדיין לא ערוכים ומוכנים לקבל את השפה הגרפית המתחדשת ככלי חוזי חוקי.

 

האתגר הראשון בהתמודדות משפטית עם אימוג'ים הוא פענוח המשמעות שלהם. בדומה למשפט חסר הקשר, האימוג'י עשוי להיות רב-משמעי. הפרשנות השונה לאותו אימוג'י בפלטפורמות שונות יכולה להוביל לבלבול ולהבנות שגויות. למעשה, אימוג'י אחד יכול לשאת משמעויות שונות בקרב קהלים שונים, או אפילו בין אנשים באותו הקהל. לפיכך, כאשר אימוג'י מוצג כראייה, יש הכרח להבין את ההקשר שבו נשלח. האם לחיצת יד היא הסכמה או התערבות? האם סימן לב הוא רמיזה רומנטית או סימן נייטרלי של הערכה?

 

בנוסף, על השופטים להחליט איך להתייחס אל האימוג'י – האם הוא חלק בלתי נפרד מההודעה? האם הוא נכלל במטרה להבליט, או דווקא לשנות את הכוונה של ההודעה? סט הכלים שבו צריך להצטייד בית המשפט כדי לפענח את האימוג'י בצורה הנכונה עדיין לא הוגדר.

 

הסכמה או אישור קבלה?

 

במקרה הקנדי שהוזכר, מדובר בחקלאי שלא הסכים לספק פשתן לקואופרטיב לעיבוד דגנים – לפי התנאים שנקבעו בהסכם המשלוח. הקואופרטיב טען שהוא והחקלאי הגיעו להסכם באמצעות הודעת טקסט ששלח לחקלאי, ובו נכללה תמונה של החוזה ונכתב "אנא אשר את הסכם הפשתן". החקלאי הגיב באימוג'י של אגודל למעלה.

 

הקואופרטיב טען להפרת החוזה, כיוון שהאימוג'י היה הבעה של הסכמה לתנאי החוזה. החקלאי, מצד שני, טען שהאימוג'י מסמל את קבלת ההודעה בלבד, ולא את הסכמתו לתנאי החוזה.

 

בית משפט הקנדי בחן את ההיסטוריה של ההתקשרות בין הצדדים ואת הדרך בה התקשרו בעבר, וקבע כי האמוג'י כאן הינו אמצעי להבעת הסכמה. זאת, בהתבסס על ההבנה הרווחת של האימוג'י כסימן להסכמה או אישור. בסיום ההליך, בית המשפט הכריע לטובת הקואופרטיב וחייב את החקלאי לתשלום פיצויים.

 

הסכמה חוזית מפורשת

 

חשוב לדעת שבתי המשפט לא תמיד מתקפים כך את פורמט התקשורת החדש. כך למשל, בישראל, בפסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2020, במסגרתו נדונו טענות לעניין הסכם תיווך, בחן בית המשפט את המשמעות של הודעת סמיילי שנשלחה. בית המשפט קבע כי מבחינה משפטית המסקנה העולה מקיומו היא "יבשה" למדי. "אין לו כל משמעות, ורחב ככל שיהיה החיוך שבסמלון (אימוג'י) הוא לא יוכל להוות תחליף להסכמה חוזית מפורשת. מכל מקום, מפסק דין זה לא תצא הבשורה, שניתן להחליף את דיני ההצעה והקיבול החוזיים בסמיילים (על מגוון סוגיהם)".

 

דווקא בפסיקות אחרונות שיצאו תחת ידי בתי משפט השלום, ניתן לראות כי במקרים מסויימים, שליחת אימוג'י של אגודל מורם כתגובה להצעת מחיר עסקית, מהווה "קיבול" של ההצעה לכל דבר ועניין, ויוצרת הסכם תקף; ולעיתים, בית המשפט מפרש שליחת סמלים גראפיים המצביעים על חגיגיות כאינדיקציה חיצונית לכוונה "לברך על המוגמר" – אשר יוצרת הסתמכות של הצד שכנגד. הסתמכות זו אינה עולה כדי כריתת הסכם, אלא שהנסיגה ממנה יכולה להתפרש כחוסר תום-לב במשא ומתן.

 

פרשנות וסמליות

 

אחת הבעיות המרכזיות היא שהמשפט והחוק נבנים, בין היתר, על דיאלוג ולוגיקה מסוימות. האימוג'ים הם לא בהכרח לוגיים או ברורים. הם סימבוליים ורב-משמעיים וקשורים בפרשנות ובהיכרות באופן הדוק. מצד שני, גם לבתי המשפט עשוי להיות קשה לנתק בין האקט הפיזי עליו מבוסס סמל גרפי לבין המשמעות המשפטית של אותו סמל גרפי.

 

כשם שבעבר מערכת המשפט ידעה להתמודד עם סימן ה-X במקום חתימה, וכשם שהפסיקה מהשנים האחרונות כירסמה בדרישת הכתב בעסקאות המקרקעין עד דק, כך ניתן להעריך כי מערכת המשפט תמשיך ותתמודד עם הסימנים החדשים, כשיקוף למשמעות האמתית של כוונת הצדדים.

 

אם המגמה של ריכוך הדרישות הפורמליות תמשיך, ניתן להניח כי לא ירחק היום בו יינתן תוקף משפטי לעסקאות נדל"ן מהותיות שנכרתו במחי סמיילי.

 

***

 

מחלקת הליטיגציה בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בשאלות הקשורות בפרשנות חוזים בבית המשפט.

 

עו"ד דפנה קליין היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד.

תגיות: אימוג'ים | דיני חוזים