פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון המצמצמת את אפשרות המצאת כתב טענות לחברה זרה
בית המשפט העליון קבע, לראשונה, כי מסירת כתב טענות לחברה זרה למשרדי חברת האם, הנמצאים בישראל, אינה עולה כדי המצאת כתב טענות כדין.
הפסיקה ניתנה בבקשת רשות ערעור שהגישה חברת תרו תעשיה רוקחית בע"מ נגד הייט ושנהב, בעלי מניות של חברת תרו ישראל, על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי המצאת כתבי הבקשה לידי תרו ישראל מהווה המצאה כדין לתרו ארצות הברית. כאמור, בית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נתן רשות ערעור, דן בסוגיה המשפטית וקיבל את הערעור.
על פי פסק הדין, מסירת כתב טענות המיועד לחברה זרה (היינו, חברה שהתאגדה מחוץ לישראל, ולא נרשמה כחברת חוץ), אשר אין לה כלל פעילות בישראל, למשרדי חברת האם הישראלית שלה, אפילו אם מחזיקה בשליטה מוחלטת בחברה הזרה ומטבע הדברים בעלת קשרים הדוקים עמה, אינה עולה כדי המצאת כתב טענות כדין.
חשוב לציין, כי רכישת הסמכות של בית המשפט הישראלי בכלל, ושל הערכאה השיפוטית בה הוגשה התביעה בפרט, לדון בעניינו של נתבע זה או אחר, מותנית בכך שכתב הטענות הראשון בהליך הומצא לו כדין; משכך – בשאלת ההמצאה כרוכה גם שאלת כינון הסמכות הבינלאומית של בית המשפט הישראלי לדון בהליך.
***
מחלקת הליטיגציה של משרדנו עומדת לרשותכם בכל שאלה בנושא.