תיקונים בחוק הירושה
לאחרונה נכנסו לתוקף תיקונים חדשים לחוק הירושה, שנועדו להקל בנטל הבירוקרטי הן ביחס למתן צו קיום צוואה או צו ירושה, והן ביחס לפיקוח על מנהלי העיזבון.
כאשר אדם נפטר, הרשם לענייני ירושה הוא שנותן צו קיום צוואה או צו ירושה (כתלות בשאלה האם ישנה צוואה או לא). אבל, אם הבקשה אינה עומדת בקריטריונים ה"יבשים" למתן הצו, הרשם מעביר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה, והוא זה שדן בבקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה. במקרים רבים אף ממונה מנהל עיזבון שינהל את נכסי העזבון עד לחלוקתם ליורשים, שחלות עליו חובות דיווח.
התיקונים לחוק הירושה מרחיבים את סמכויות הרשם לענייני ירושה, ומצמצמים את הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון.
עיקרי התיקונים
סמכויות בענייני ירושה
במסגרת התיקון, הורחבו סמכויות הרשם לענייני ירושה לטפל בעצמו גם בעניינים שבעבר הוא היה נדרש להעביר לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה, והם:
- בבקשה לקיום צוואה, שלא הוגשה התנגדות לקיומה:
- כאשר הצוואה ניתנה בעל פה.
- כאשר יש פגם או חסר בצוואה.
- כאשר מקום מושבו של המוריש בעת פטירתו היה בחו"ל.
- כאשר אין צוואה מקורית אלא רק העתק צוואה.
- כמו כן, הרשם יכול למנות מנהל עזבון זמני, אם זה בהסכמת כל היורשים (לפני התיקון היה באפשרותו למנות רק מנהל עזבון קבוע אם זה בהסכמת כל היורשים).
מטרת התיקונים לחוק היא לאפשר לרשם לענייני ירושה לדון בעניינים פשוטים לבירור. אם הרשם יסבור כי מדובר בנושא מורכב, הוא יכול להעביר את העניין לבית המשפט.
פיקוח האפוטרופוס הכללי
בעבר, הפיקוח השוטף על מנהלי עיזבון נעשה על ידי האפוטרופוס הכללי. כלל זה בוטל בתיקון הנוכחי, וכעת הפיקוח על מנהלי עיזבון נעשה על ידי היורשים עצמם. בהתאם, מנהלי עיזבון יגישו את דיווחיהם ליורשים ולא לאפוטרופוס הכללי, כפי שהיה בעבר.
זאת, למעט מקרים ספציפיים בהם יהיה האפוטרופוס הכללי מעורב:
- כאשר יש צורך בהגנה על עניינו של יורש שלא מסוגל לדאוג לענייניו בעצמו, ואין גורם מוסמך לעשות כן בעבורו (לרבות נעדר או קטין שיש לו אפוטרופוס שאינו אחד מהוריו).
- כאשר הצוואה מורה על הקמת הקדש ציבורי, וההקדש עוד לא נרשם ולא מונה לו נאמן.
- כאשר חלפה חצי שנה מיום מינוי מנהל עיזבון ועוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ולא הוגשה התנגדות לבקשה לצו.
- לפי צו בית המשפט, בהתאם לטענה של האפוטרופוס הכללי או מי מטעמו כי פיקוחו נדרש לשם הגנה על זכותו של יורש בהליך.
השלכת התיקונים לחוק הירושה
התיקון לחוק הירושה אמור להביא לייעול תיקי הירושה, במובן בו הרשם לענייני ירושה יוכל לתת צווים לקיום צוואה או צווי ירושה באופן מהיר יותר, כאשר מדובר בעניין פשוט, בו כל היורשים מסכימים למתן הצו, וכאשר הטיפול אינו מורכב. סביר להניח כי מקרים אלו יטופלו מהר יותר מעתה ואילך מאשר בעבר.
יתרה מכך, צמצום המקרים בהם האפוטרופוס הכללי יידרש לפיקוח על מנהלי עיזבון צפוי לפנות זמן יקר של האפוטרופוס הכללי למקרים שבהם נדרשת התערבותו לטובת הגנה על יורשים שאין מי שמסוגל לדאוג להם. בצד זאת, חשוב שיורשים יידעו, שבמקרה בו מונה מנהל עיזבון, הם אלו שיקבלו את דיווחיו ויפקחו על פעולותיו.
יחד עם זאת, כאשר ישנה התנגדות לקיום צוואה או לירושה, או במקרים סבוכים (למשל מקרים המערבים דינים של מדינות שונות, מקרים בהם חלוקת העיזבון אינה פשוטה ועוד), לא יהיה מנוס מליישב את המחלוקות בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה.
***
מחלקת ליטיגציה בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בסגיות הקשורות ברשם ובחוק הירושה, ובסוגיות נוספות.
עו"ד גל ליפשיץ היא שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד.