העברת מניות בין אחים פטורה ממס גם כשהמתנה מההורים אינה ישירה

פסק דין שניתן לאחרונה על ידי ביהמ”ש המחוזי מרחיב את הפרשנות לקבלת פטור ממס שבח וקובע כי העברת מניות באיגוד מקרקעין במתנה בין אחים פטורה ממס שבח – גם אם המניות לא הועברו ישירות מההורים, אלא מקורן בקרקע שהתקבלה במתנה מההורים. בנוסף, בית המשפט קבע מספר כללים חשובים  שמקדמים את ההגנה על זכויות הנישום במסגרת ההתנהלות מול רשות המיסים.

פסק הדין: רקע עובדתי ועמדת רשות המיסים

לפי חוק מיסוי מקרקעין, העברת זכויות במקרקעין או באיגוד ללא תמורה בין אחים תהיה פטורה ממס שבח רק במקרה בו הזכויות התקבלו בידי האח המעביר, במתנה או בירושה מהורה או מהורי הורה.

בפסק הדין, השאלה העיקרית שנדונה היתה שאלת הפטור ממס שבח בהעברת מניות באיגוד מקרקעין במתנה בין אחים. במקרה זה, מקור המניות שהועברו במתנה היה במקרקעין שרכשו ההורים, שהעבירו חלק מהם במתנה לילדיהם. לימים, האם והילדים, שנותרו בעלי הזכויות במקרקעין, העבירו אותן לחברה שהקימו בהעברה לפי סעיף 104ב לפקודת מס הכנסה, בפטור ממס שבח. לאחר מכן היתה סדרה של העברת מניות במתנה – הן מהאם לילדים והן מאח אחד לאחר.

לטענת רשות המיסים, העברת המניות במתנה בין האחים חייבת במס שבח, שכן גם אם המניות ביטאו עם הקמת החברה את הזכויות במקרקעין, הרי שלאורך השנים החברה צברה נכסים נוספים וחילקה דיבידנדים – ולכן המניות מייצגות אגד גדול יותר של זכויות מאשר המקרקעין המקוריים שהועברו במתנה מההורים.

בעבר, פרסמה רשות המיסים החלטה בעניין דומה. באותו מקרה אחות 1 קיבלה מהוריה במתנה זכויות בקרקע, אותן העבירה במתנה לאחיה. לאחר מכן, האח העביר חלק מאותן זכויות שקיבל במתנה מאחות 1 לאחות 2. בהחלטה נקבע כי ההעברה מאח 1 לאחות 2 לא תהיה פטורה ממס שבח, מכיוון שהזכויות בקרקע התקבלו בידי האח במתנה מהאחות ולא מהורה או הורי הורה, כנדרש לצורך מתן הפטור ממס שבח בהעברה במתנה בין אחים.

בית המשפט פסק כי העברת המניות פטורה ממס שבח וקבע כללים המגנים על הנישום

בחזרה לענייננו – בית המשפט קיבל את עמדת האחים וקבע כי יש לפרש את החוק בצורה מרחיבה, ולפיכך המניות המועברות במתנה מייצגות את המקרקעין המקוריים שהועברו להם מההורים, לרבות אלו שהועברו במסגרת סעיף 104ב לפקודת מס הכנסה. גם אם העברת הבעלות לא בוצעה באופן ישיר – עדיין חל הפטור ממס שבח. בהתאם לכך, אין הצדקה להבחין בין מניות שהתקבלו במתנה מהאם והועברו בין האחים – העברה שממילא הוכרה כפטורה ממס שבח על ידי רשות המיסים, לבין מניות אחרות שהועברו במתנה בין האחים.

יתרה מכך, בית המשפט קבע מספר עקרונות פרוצדורליים חשובים למען זכויותיהם של נישומים מול רשות המיסים:  

• דיון טלפוני בהשגה אינו ממלא אחר הדרישה למתן זכות טיעון : מאז תקופה הקורונה ההתנהלות המקוונת של הנישומים והמייצגים מול רשויות המס הפכה לדבר שבשגרה. כך, כמעט לא מתקיימים כלל דיוני שומה פרונטליים, והדיונים בטענות הנישום – הן במסגרת השומה העצמית והן במסגרת השגה על שומות שנקבעו, הפכו לדיונים טלפונים. לא פעם, נעשה הדבר ללא הזמנה רשמית לדיון שמאפשרת למייצגים זמן להיערך כראוי לדיון, אלא בשיחת טלפון פתאומית ולעיתים בשעות לא סבירות.

בפסק הדין הנדון, קבע בית המשפט באופן חד-משמעי שהולם את המציאות והניסיון בשטח, כי “דיון טלפוני” אינו מהווה דיון ראוי בהשגה, וכי הדבר פוגע בזכות הטיעון של הנישום שהינה זכות מינהלית בסיסית.

• הפניה למסמכים במערכת המקוונת אינה מהווה מסירה כדין: קביעה חשובה נוספת של בית המשפט בפסק הדין היתה בסוגיה פרוצדורלית שעניינה בשימוש במערכת המקוונת על ידי רשות המיסים כדי לפטור את עצמה מחובת המצאת מסמכים לנישום כדין בהתאם להוראות החוק, הקובע כי מסירה כדין היא מסירה אישית או בדואר רשום בלבד.

בהקשר זה, קבע בית המשפט כי לא בוצעה מסירה כדין וכי כל דרך מסירה אחרת מאשר מסירה אישית או בדואר רשום, אינה ממלאת אחר דרישות הדין, לרבות הודעה על כך שהשומה נמצאת במערכת מייצגים, שידורה במחשב שע”מ והעברתה להדפסה לצורך משלוח.

• קבלת ערר בגלל כשלים פרוצדורליים: בית המשפט קבע כי הליך השומה התנהל באופן פגום תוך פגיעה בזכויות מהותיות של העוררים להשמעת טענותיהם, וכי גם טעם זה תומך בקבלת העוררים. מדברים אלו ניתן להבין כי יש מקרים בהם די באי מסירה כדין של החלטה או באי מתן זכות טיעון לנישום, כדי להביא לקבלת ערר שהגיש הנישום על החלטת המנהל, גם ללא קשר לסוגיה המהותית שבגינה הוגשה הערר.

לסיכום:

פסק הדין מדגיש את החשיבות הרבה של עמידה על זכויות הפרט גם בהיבטים הפרוצדורליים של קביעת שומות וניהול הליכים מול רשויות המס, ו לא רק בנוגע לסוגיה המהותית שבמחלוקת. פסק הדין מחדד את האפשרות לקבל פטור ממס שבח גם כאשר ההעברה בין אחים אינה ישירה, כל עוד ניתן להצביע על כך שמקור הזכויות הוא במקרקעין שהועברו במתנה מההורים. כמו כן, נקבע כי הליך שומתי פגום – למשל, דיון טלפוני בלתי מתואם או הימנעות ממסירה כדין – עשוי להביא לביטול ההחלטה אף ללא קשר לסוגיה המהותית.

בכל אופן, מומלץ לבחון עם ייעוץ מקצועי ואיכותי לעומק את כל שלבי ההתנהלות מול רשויות המס – גם את הצד הפרוצדורלי – ולוודא שהליך ההשגה מתבצע באופן תקין והוגן, כאשר במקרים של אי־סדרים, ייתכן שיש מקום לשקול הליך ערר.

***

עו”ד מאיה כרמי לוברטובסקי היא עורכת דין וראש תחום מיסוי מקרקעין במשרד.

מחלקת מיסוי מקרקעין במשרד מעניקה ייעוץ משפטי מקיף בתחום תכנוני מס וליווי של כלל הסוגיות המיסויות השונות העולות בקשר עם עסקאות מקרקעין. לרבות, עסקאות נדל”ן מורכבות מבחינת מיסוי, לרבות עסקאות התחדשות עירונית, עסקאות קומבינציה, עסקאות תמורות, עסקאות למכירת דירות מגורים עם זכויות בנייה, עסקאות של קבוצות רכישה, עסקאות של רשויות מקומיות, הפקעות, הסכמי חכירה, פירוק איגודי מקרקעין ועוד.