בית המשפט בפסיקה תקדימית בנושא אופציות לעובדים

לפני מספר ימים ניתן פסק דין תקדימי בעניין תכניות אופציה לעובדים בהתאם לסעיף 102 לפקודה. 

פסק הדין דן במספר נושאים מיסויים, וכולל גם החלטה תקדימית בה נתמקד.

העובדות הרלוונטיות:

• לחברה היו שני סוגים של מניות, רגילות וסוג א' המקנות רק זכויות ביחס לקבלת דיווידנד.
• לעובד הוקצו תחת תכנית 102 באמצעות נאמן במסלול רווח הון, אופציות  למניות סוג א' אשר תקפות כל עוד הינו עובד בחברה והן אינן ניתנות להעברה בשיעור של כ 23% ממניות סוג א' בחברה המהוות 9.99% מסך זכויות קבלת הדיבידנד בחברה.
• החברה הגישה את התוכנית לפקיד השומה וזה לא העלה כל סייג בדבר התוכנית.

פקיד השומה טען, כי בשל הזכויות המוגבלות במניות סוג א', הן אינן, דה פקטו, מניות הוניות ומשכך אינן חוסות תחת סעיף 102 לפקודה. כמו כן, לטענת פקיד השומה העובד הינו בעל שליטה שכן מחזיק בכ- 23%  ביחס למניות סוג א' ועל כן סעיף 102 לא חל ומדובר בפועל בבונוס שהינו תגמול פירותי החייב במס כהכנסת עבודה (לפי מדרגות המס ועד 50%) ולא בשיעור של 25%.

בית המשפט קבע כי:

סעיף 102 לפקודה הקובע כי אם לא השיב פקיד השומה בתוך 90 ימים מיום קבלת ההודעה על תכנית ההקצאה, רואים את תוכנית ההקצאה ואת הנאמן כמאושרים – איננה עניין פורמלי אלא מהותי. אם לא השיב פקיד השומה תוך פרק הזמן שנקבע לו בחוק, התוכנית מאושרת.

הקצאת מניות המקנות רק זכויות לקבלת דיבידנד ומוגבלות בעבירותן, חוסות תחת סעיף 102 לפקודה -המונח מניה אינו מוגדר בסעיף 102 ומשכך הגדרת מונח זו הינה כקבוע בחוק החברות. בהתאם לחוק החברות חברה רשאית לקבוע אילו זכויות מוצמדות לכל סוג של מניה (כל עוד החברה פרטית) כמו גם לקבוע אי עבירות המניה או מגבלות אחרות. משכך גם מניות "לא סטנדרטיות" באות בד' אמותיו של סעיף 102 לפקודה.

בחינת היות עובד בעל שליטה לעניין סעיף 102 תיבחן ביחס לכלל מניות החברה ולא רק ביחס לסוג המניות בהן מחזיק העובד.

הקצאת מניות לעובד באמצעות נאמן במסלול רווח הון היא פעולה מלאכותית כשרה למהדרין אשר נועדה לאפשר הסבת הכנסת עבודה להכנסה הונית אשר היא נשמת אפו של סעיף 102 וזוהי תכלית סעיף זה ומשכך איננה בגדר עסקה מלאכותית בהתאם לסעיף 86. וטענת פקיד השומה לעסקה מלאכותית חותרת תחת הוראות הסעיף ותכליתו.