קביעת שווי של קניין רוחני לצרכי מס במכירה בין צדדים קשורים

האם מחיר המכירה של קניין רוחני בין צדדים קשורים משקף את שווי השוק? שאלה זו העסיקה את בית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש אוקטובר 2022, והפסיקה שפסק, אשר מצטרפת לשורה של פסיקות דומות בנושא (כדוגמת פס"ד ג'יטקו, פס"ד ברודקום ופס"ד מדינגו) חידדה את הכללים ואת גבולות הגזרה בעסקאות מכירה של פעילויות וקניין רוחני, כאשר מתקיימים יחסים מיוחדים בין הצדדים.

העסקה

חברת התוכנה הישראלית סי.איי. סופטוור הינה חלק מקבוצת ענק בינלאומית המונה למעלה מ-200 חברות תוכנה ואתרי פיתוח ברחבי העולם. בראש הקבוצה עומדת חברת האם – חברה זרה בשם CA Inc. בשנת 2010 סי.איי. סופטוור מכרה את הקניין הרוחני שבבעלותה לחברת האם ודיווחה לרשויות המס על תמורה בסך של כ-111 מיליון ₪ שהתקבלה במסגרת העסקה.

לאחר הדיווח, פקיד השומה טען שהשווי של הקניין הרוחני שנמכר היה גבוה משמעותית מהשווי שדווח ועומד על סך של כ-667 מיליון ₪. בנוסף, פקיד השומה טען כי מאחר וסי.איי. סופטוור לא קיבלה בפועל את מלוא התמורה בגין העסקה, יש לראות באותם סכומים שלא הועברו לה כהלוואה שניתנה על-ידה לחברת האם ולחייב אותה במס בגין הכנסות ריבית רעיונית.

הערעור

סי.איי. סופטוור ערערה על קביעתו של פקיד השומה. במהלך הערעור, בית המשפט דן בשאלה האם מחיר העסקה שדווח על-ידי סי.איי. סופטוור הושפע מהיחסים המיוחדים בין הצדדים, ולשם כך בחן האם הקניין הרוחני היה בעל תוחלת חיים ארוכה (כטענת פקיד השומה) או קצרה (כטענת סי.איי. סופטוור).

בית המשפט קבע כי סי.איי. סופטוור לא הציגה כל מסמך רלוונטי מזמן אמת שיש בו כדי לתמוך בטענותיה לעניין שווי העסקה וכי העדויות שהובאו מטעמה היו עדויות בדיעבד של עדים שלא שימשו בתפקידי מפתח בחברה. בית המשפט התבסס בהחלטתו, בין היתר, על בקשות להטבות מס ודיווחים שהוגשו בזמן אמת על-ידי החברה למדען הראשי, מהם עלה כי פוטנציאל ההכנסות העתידי מהקניין הרוחני הוא גבוה. בנוסף, על אף שבית המשפט הטיל ספק אם יש מקום להטיל על סי.איי. סופטוור חיוב בגין ריבית רעיונית על בסיס תשלום שלא שולם לה בפועל על-ידי חברת האם, פסק בסופו של דבר לטובת רשות המיסים גם בעניין זה.

המלצות לאור פסק-הדין

כיוון שמכירה של קניין רוחני המתבצעת בין צדדים קשורים עלולה להיות חשופה לבחינה מעמיקה מצד רשויות המס, חשוב להיערך מראש ולבצע פעולות שונות שעשויות להפחית את החשיפה העתידית:

1. יש לבצע בזמן אמת הערכת שווי לנכסים הנמכרים על-ידי מעריך שווי חיצוני מהימן בהתאם לשיטות ולעקרונות המקובלים לרבות ניתוח שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים שהועברו במסגרת העסקה (FAR).
2. יש לתעד בזמן אמת את פעולות החברה והתנהלותה.
3. יש לוודא כי דיווחים ומסמכים שחברה מגישה לרשויות השונות (כגון: רשות החדשנות, רשות לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך וכדומה) בקשר לנכסים הנמכרים בזמן אמת, תואמים לנתונים שמוצגים לרשויות המס.
4. יש להיערך לכך שאנשי המפתח המעורבים בעסקה יהיו זמינים לספק תשובות בקשר לעסקה בעתיד.

***

למחלקת המיסים במשרד ברנע ג'פה לנדה ניסיון רב בייצוג חברות ישראליות ורב לאומיות, ובליווי בעסקאות ובהסכמים בין חברתיים. נשמח לייעץ לכם ולעמוד לרשותכם בעניין זה.

חנא דאהר ואלון דוידוביץ' הם עורכי דין במחלקת המסים במשרד.