© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

הנחיות להאחדת חוזים ומכרזים של חברות תשתית בתחום התחבורה

על רקע העלייה בהיקפי ההשקעה בפרויקטים תחבורתיים, החשב הכללי במשרד האוצר, מנכ"לית משרד התחבורה ומנהל רשות החברות הממשלתיות פרסמו לאחרונה מסמך הנחיות לחברות תשתיות, בו קווים מנחים מחייבים בקשר לחוזים ומכרזים.

 

ההנחיות כוללות מספר המלצות אותן נדרשות החברות ליישם החל מיום 1.6.2019, במטרה ליצור סטנדרטיזציה במכרזי ובחוזי חברות התשתיות לתחבורה. זאת הן מצד מזמיני העבודה והן מצד גופי הביצוע. חוסר האחידות הקיים כיום בהקשר זה מקשה על הגשת הצעות למכרזים ועל היערכות למכרזים עתידיים מצד הקבלנים והספקים, וכן מסבך ומאריך את הליכי הכנת המכרזים על ידי החברות. מהלך זה בא לתת מענה לפערים אלה, ובכך להגביר את היעילות, הוודאות והתחרות בענף ולהביא להוזלה בעלויות הפרויקטים.

 

תמצית ההנחיות:

 

תנאי סף מקצועיים ופיננסיים אחידים:

 

החברות הונחו לאמץ את מתודולוגית קביעת תנאי הסף של חברת נתיבי ישראל, לפיה מחולקים הפרויקטים לשש רמות לפי היקפם. לכל רמה נקבעו תנאי סף מקצועיים ופיננסיים. תנאים אלה יתאימו למרבית הפרויקטים, ויתכנו מקרים בהם יבוצעו התאמות כאשר נדרשת מומחיות ספציפית.

 

צמצום גובה הערבויות:

 

עלויות המימון הנגזרות מן הדרישות להמציא ערבויות שונות בשלבי הביצוע מקשות על חלק מהקבלנים לקחת חלק בהליכי המכרז, פוגעות בתחרות על דרך של צמצום המתחרים ומתגלגלות חזרה אל חברות התשתית כחלק מעלויות הפרויקטים, באופן שמייקר אותם בפועל. לכן חברות הונחו לצמצם את היקף הערבויות הנדרשות במסגרת שלבי הפרויקט. על הערבויות שלא לעלות על השיעורים הבאים: ערבות מכרז – עד 2.5%; ערבות ביצוע – עד 5%; וערבות טיב – עד 2%.

 

הפסקת השימוש בעיכבון:

 

על רקע הנטל התזרימי הכבד שמטיל שימוש בכלי זה על קבלנים, החברות הונחו להפסיק את השימוש הגורף בו. עם זאת, הושאר בידיהן שיקול הדעת לעכב סכומים שוטפים במקרים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה לקזז תשלומי יתר מתשלומים עתידיים, אך להגביל את שיעורם כך ששיעור העיכבון בתוספת שיעור ערבות הביצוע לא יעלו על 7%.

 

אופן בחירת ההצעה הזוכה:

 

הצוות הבין-משרדי החל בהקמת מאגר דירוג ספקים אחיד, במסגרתו ידורגו הספקים בזמן אמת על ידי החברות לפי פרמטרים אחידים. עד להשלמת המהלך הונחו החברות לשלב מנגנון פסילה אוטומטי של הצעות נמוכות במיוחד ביחס לממוצע ההצעות במכרז.

 

מנגנון הצמדות:

 

במצב הקיים, נהוג לפצות את הקבלנים באופן חלקי בלבד על עלייה במדדים, רק במקרה של התייקרות של מעל 4%. הומלץ כי חוזי הביצוע יכללו מנגנון הצמדות שיפצה את הקבלן עבור כל שינוי במדד הפרויקטלי. זאת מתוך תפיסה כי נכון יותר להטיל את הסיכון לעליית מחירים על המדינה כמזמין העבודה, שכן למגזר הפרטי אין יתרון בניהול סיכון זה.

 

מפרטים ומחירונים:

 

החברות הונחו להשתמש במפרט ובמחירון של חברת נתיבי ישראל בכל פרויקט כבישי בתוואי הבין-עירוני, ובמפרט של רכבת ישראל בכל פרויקט רכבתי. כמו כן, הונחו החברות לגבש מפרט ומחירון לפרויקטים בתוואי העירוני.

 

תנאי תשלום לספקים וקבלנים:

 

תנאי התשלום הנוכחיים אמנם אחידים ותואמים להוראות חוק מוסר תשלומים לספקים, אך מהווים חסם להגברת התחרות בשוק בשל הקשיים התזרימיים ועלויות המימון המושתות על הקבלנים. בהתאם, הוצב יעד של קיצור מועד תשלום החשבונות המאושרים לקבלנים עד 45 יום ממועד הגשת החשבון, באמצעות קיצור זמן בדיקת ואישור החשבונות במשרדי הממשלה ובחברות התשתית.

 

נוסף להנחיות אלה, גיבש הצוות הבין-משרדי המלצות לשלב השני של האחדת המכרזים והחוזים בתחום תשתיות התחבורה. המלצות אלה צפויות לכלול מפרט ומחירון לפרויקטים בתוואי העירוני וכן יצירת קודקס של מסמכי מכרז וחוזה אחידים לכל חברות התשתית. ההמלצות צפויות להתפרסם עד לסוף שנת 2019.

תגיות: חוזים | מכרזים | תחבורה