מכרזים בשעת חירום בישראל

הדין הרגיל מחייב גופים ציבוריים לפרסם מכרז פומבי בעת התקשרות לרכישת טובין, שירותים או ביצוע עבודות. עם זאת, בעת חירום – כמו מלחמה, מבצע צבאי רחב-היקף או אסון טבע – קיימים הסדרים המאפשרים סטייה מהחובה לנהל מכרז פומבי, לצורך תגובה מיידית ויעילה.

כמובן, חשבו לזכור (ולעיתים אף להוכיח, בדיעבד), כי: (א) אכן היה צורך מידי בהתקשרות (או בהארכתה); (ב) ההתקשרות (או הארכת התקשרות קיימת) הינה לתקופה המינימלית הנדרשת; (ג) ההתקשרות (או הארכתה) הינה בתנאים הגיוניים, סבירים ומידתיים ביחס לשוק ולצורך. 

לצורך ביסוס ואישור הסטייה מהחובה למכרז פומבי או סיום התקשרות בעת חירום ניתן להסתמך על אישורים והוראות אשר פורסמו במקרים דומים בעבר (כגון בתקופת הקורונה או בעת תחילת מלחמת "חרבות ברזל").

הבסיס המשפטי לסטייה מחובת מכרז בשעת חירום:

לשלטון המרכזי – תקנות חובת מכרזים, תשנ"ג–1993, התקנות כוללות סעיפי פטור כלליים, המאפשרים התקשרות ללא מכרז:

• • תקנה 3(2) – "התקשרות הנדרשת בדחיפות למניעת נזק של ממש…".
    לדוגמה: מענה מיידי לצורכי פינוי, הקמה של מתקני חירום, רכש ציוד מיגון, מזון או טיפול רפואי.
  • תקנה 3(3) – "התקשרות בעיסקה אשר עריכת מכרז לגביה עלולה לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור, או בסוד מסחרי או מקצועי של המשרד…". לדוגמה: התקשרות לצורך ביצוע או הקמת מיגונים וכו'.
  • תקנה 3(28) – "התקשרות שלגביה נתקיימו נסיבות מיוחדות ונדירות המצדיקות עשייתה ללא מכרז..".

חשוב לזכור: בכל מקרה השימוש בתקנות אלו מוגבל באישורים ותנאים מיוחדים ונדרש להצדיק התקשרויות אלו בצורך ממשי ומיידי.

לשלטון המקומי – תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח – 1987 (וההוראות המתאימות למועצות מקומיות ומועצות אזוריות אשר זהות במהותן), תקנות אלו גם כוללות הוראות וסעיפי פטור כלליים, המאפשרים התקשרות בפטור ללא מכרז:

• • תקנה 3(6) – "חוזה להזמנה דחופה של טובין או לביצוע עבודה דחופה שהעיריה מתקשרת בו להצלת נפש או רכוש";
  • תקנה 3(19) – "התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או תנאים מיטיבים עם העירייה, במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או בסמוך לאחריה, לתקופה המזערית הנדרשת ובשווי שאינו עולה על שווי ההתקשרות הראשונה, ובלבד שהוועדה שוכנעה כי הדבר נדרש בשל מגבלות ביכולתה של העירייה לערוך מכרז, הנובעות מהמצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז המצב המיוחד בעורף" . חשוב לשים לב – כי תקנה זו מוגבלת לעד חצי שנה וכי נדרש לפרסם את החלטת הועדה להאריך את ההתקשרות בשל תקנה זו באינטרנט.

חשוב לזכור: בכל מקרה השימוש בתקנות אלו מוגבל באישורים ותנאים מיוחדים ונדרש להצדיק התקשרויות אלו בצורך ממשי ומיידי.

שיקולים חשובים גם במצב חירום:

• • שמירה על עקרונות מינהל תקין – גם כשאין מכרז, יש חובה לתעד, לנמק, ולבחון הצעות שונות ככל הניתן.
  • פיקוח ובקרה בדיעבד – גופים מבוקרים נדרשים לדווח לגופים כמו מבקר המדינה, החשב הכללי, ולעיתים לוועדות הכנסת.
  • שקיפות מסוימת – נדרשת פרסום התקשרויות שבוצעו בדיעבד (לדוגמה באתר המשרד או במאגר מינהל הרכש).

לסיכום – בעת חירום, הדין בישראל מאפשר סטייה מחובת מכרז רגילה, כדי לאפשר תגובה מהירה והצלת חיים. עם זאת, נדרשת זהירות רבה, שקיפות, ובקרה פנימית כדי למנוע שחיתות או שימוש לא ראוי בכספי ציבור וזאת בנוסף להוראות מיוחדות וכללים הכלולים בכל תקנת פטור.

בכדי לבחור בדרך הנכונה והמתאימה ביותר וכן לשמור על יישום נכון של הכללים מומלץ להתייעץ עם מומחה רלוונטי.

***

עו"ד לירן ולצמן מרכז את תחום המכרזים ופרוייקטים במשרדנו ועומד לרשותכם בכל שאלה בנושא.