הפטור מתשלום מס שבח ניתן לדירת מגורים בלבד. כל יתר הזכויות במקרקעין – חייבות במס

ועדת הערר דחתה ערר בעניין פטור מתשלום מס שבח, במסגרתו טענו העוררים כי יש להתיר להם לנכות מן השבח שכר טרחה רעיוני ודמי תיווך ששילמו.

העוררים מכרו נכס מקרקעין, הכולל דירת מגורים צמודת קרקע בשטח של 82 מ"ר, העומדת על קרקע בשטח של 688 מ"ר. במסגרת הדיווח על העסקה ציינו כי לנכס אין זכויות בנייה נוספות וביקשו את הטבת המס הליניארי המוטב על מלוא שווי הזכויות. כמו כן טענו כי יש להתיר להם לנכות מן השבח שכר-טרחה רעיוני ודמי תיווך ששילמו וכי היה על המשיב לנפק להם אישורי מיסים ולאפשר להם את פריסת חוב המס וקיזוז ההפסדים מן השבח.

החלטת ועדת הערר:

סעיף 49ז לחוק מיסוי מקרקעין, עוסק במצב בו שווי המכירה הושפע מזכויות בניה קיימות או צפויות, והוא מאפשר פיצול רעיוני בין התמורה שהשתלמה עבור דירת המגורים ובין התמורה שהשתלמה עבור זכויות הבנייה. הפטור מתשלום מס שבח ניתן לדירת מגורים בלבד, וכל יתר הזכויות אשר אפשר וקיימות במקרקעין מושא המכירה – חייבות במס.

במקרה זה אין ספק שהעוררים היו מודעים לקיומן של זכויות בניה נוספות ובלתי מנוצלות במקרקעין. שווי המכירה בעסקה הושפעה מזכויות בנייה קיימות.