© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

בשורה משמעותית לארגוני המגזר השלישי – חסכון ישיר של מיליוני שקלים בעקבות הפחתה דרמטית של הנטל הרגולטורי והבירוקרטי

תות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ) מקיימות ממשק שוטף בעיקר מול שלוש רשויות ממשלתיות: רשות התאגידים (רשם העמותות, רשם החברות ורשם ההקדשות), רשות המסים (לצורך קבלת אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה המקנה זיכוי מס לתורמים בגין תרומותיהם) והחשב הכללי (לצורך קבלת תמיכה כספית מהמדינה).

 

כך עמותות וחל"צ נדרשים לדווח מידע דומה או זהה ליותר מרשות אחת. כמו כן, הן נדרשים לא פעם לצרף מסמכים המצויים כבר בידי הרשויות הממשלתיות האחרות, או שנמסרו להן בעבר.

 

הדבר מטיל נטל כבד על ארגוני המגזר והפניית משאבים רבים, לרבות כלכליים, לטובת הנושא: שעות עבודה מרובות המוקדשות לבירוקרטיה, תשלום לעורכי דין ולרואי חשבון לשם טיפול בכלל הדיווחים ועיסוק רב בעבודה מול רשויות הממשלה. מדובר בפגיעה של ממש ביכולת של עמותות וחל"צ להתמקד בקידום מטרותיהן ולהתפתח באופן מיטבי, ומעורר אי-בהירות ואי-ודאות ביחס לדרישות הרשויות.

 

הבעייתיות שנוצרה הובילה למהלך להפחתת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי הכרוך בסוגיה. כך בהובלת משרד ראש הממשלה – פרסמה ועדה הבין-משרדית להקלת נטל רגולטורי על עמותות וחל"צ את דו"ח מסקנותיה. בראשן גיבוש תכנית עבודה לטיוב רגולציה המתמקדת ביצירת תיאום ואחידות בדרישות הרשויות כתנאי להגשת בקשות מטעם עמותות וחל"צ לרשויות אלה.

 

התוכנית צפויה להקל על הארגונים, לצמצם דרישות בירוקרטיות ולמנוע הגשה חוזרת של מסמכים או מידע ('מדיניות ASK ONCE'). הועדה הבין-משרדית העריכה שכבר במהלך שנת 2019 מרבית הפתרונות המוצעים מטעמה יישאו פרי.

 

יישום התכנית ישפיע רבות על עמותות וחל"צים. מלבד התועלת למשק ושיפור הממשק בין הרשויות השונות, התוכנית צפויה לבטל בסך הכל 21 פעולות, כאשר היקף החיסכון הישיר בעקבות יישום התכנית נעמד בסך של כ-3.1 מיליון ש"ח בשנה. מדובר בחיסכון של כ-20% מעלות הנטל הרגולטורי המוטל על ארגונים אלה!

 

איך מיישמים את הפתרונות?

 

יישום הפתרונות כרוך בשינויי חקיקה, נהלים וטפסים. כמו כן זה כרוך בשינויים טכנולוגיים מורכבים, הכוללים יצירת מערכת מקוונת חדשה, שתעלה ב- 2019. המערכת תאפשר הגשת דיווחים מקוונים. כך, ניתן יהיה לשלוף את המידע ממערכת המחשוב של רשות התאגידים, ולהעבירו לרשות המסים ולחשב הכללי.

 

סנונית ראשונה ליישום הפתרונות כאמור החלה כבר בתחילת חודש יוני 2018, עת פורסמו ברשומות תקנות העמותות; ותקנות העמותות.

 

במסגרת התקנות, הסכום המרבי לתרומה שנתית מצטברת מתורם שעמותה תהיה רשאית לשמור בחיסיון את פרטיו יגדל ל- 100,000 ש"ח. זאת למעט במקרים בהם התרומה מהווה לכל הפחות 20% ממחזורה הכספי השנתי של העמותה (אז הסכום המרבי לחיסיון יעמוד על 50,000 ש"ח).

 

כמו כן, התקנות קובעות, כי עמותה עם מחזור שנתי של פחות מ-500,000 ש"ח לא תידרש להגיש דוחות כספיים לרשם העמותות. כמו כן, היא לא  תידרש גם לתת דין וחשבון לגבי חלק מהנושאים המנויים בדוח המילולי שעליה להגיש לרשם (שנוסחו שונה אף הוא ללא היכר במסגרת התקנות החדשות). התקנות כוללות בנוסף הקלות משמעותיות נוספות בכל הקשור לחובות הדיווח החלות על עמותות. למעשה הן מהוות גושפנקא חקיקתית לנהלים והנחיות שהונהגו במהלך השנים האחרונות באופן עצמאי על-ידי רשם העמותות.

 

חלק מהוראות התקנות תיכנסנה לתוקף באוגוסט הקרוב. החלק המהותי של התקנות ייכנס לתוקף במהלך 2019 ובכפוף לפרסום הנחיות מתאימות של הרשם.

תגיות: המגזר השלישי