בנק ישראל – סיכוני ושיקולי סביבה צריכים להיות חלק מניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאים

בסקירה השנתית של בנק ישראל אשר פורסמה בסוף חודש מאי עדכן הפיקוח על הבנקים כי הוא מקדם גיבוש רגולציה עדכנית ומקיפה בנושא של ניהול סיכוני סביבה. זהו צעד שננקט על רקע החשיבות הרבה שהפיקוח על הבנקים מייחס לנושא איכות הסביבה.

כבר בסוף שנת 2020, הבהיר המפקח על הבנקים, מר יאיר אבידן, במכתב שנשלח לכלל התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי כי הוא מתכוון להיכנס לתהליך של אסדרה ופיקוח ביחס לניהול סיכונים סביבתיים של הבנקים.

לאמירות אלה עשויות להיות השלכות משמעותיות על גופים עסקיים רבים. זאת תוך שהן מעניקות נופך מעשי לדיון המתגבר בהשפעה סביבתית של תאגידים ואימוץ מדיניות ESG ע"י הגופים השונים.

המשמעות

מדובר בהרחבה משמעותית לאסדרה שהחלה עוד בשנת 2009, בשעה שהבנקים נדרשו לזהות ולהעריך את הסיכון הסביבתי כחלק מניהול הסיכונים שלהם. מאז 2009 הבנקים נדרשים לשקף בדוחות לציבור את האופן שבו מנוהלים סיכוני הסביבה. הבנקים גם נדרשים לפרסם דוחות אחריות תאגידית שמשקפים, בין היתר, את אופן הטמעת השיקולים החברתיים והסביבתיים בקבלת החלטות.

בסקירה מציין בנק ישראל כי על רקע ועידת פריז ותופעות אקלימיות שפוקדות אזורים שונים בעולם, גברה ההתמקדות העולמית בשינויי האקלים כבעיה סביבתית מרכזית שדורשת התייחסות עכשווית גם בהקשר הפיננסי.

במסגרת חשיפת הבנקים לסיכוני האקלים, מזוהים שני סוגי סיכונים:

• סיכונים פיזיים הנובעים מחשש לפגיעה ישירה, אגב תופעות שמלוות שינוי אקלים כמו שריפות, שיטפונות, סופות ועוד.
• סיכוני מעבר, הנובעים מהשפעת השינויים על התאמות שנדרשות – כמו שינויי מדיניות, אימוץ טכנולוגיות ירוקות, שינוי בהעדפות השוק, מעבר לכלכה דלת פחמן וכדומה.

כך בנק ישראל מדגיש כי לסיכונים הסביבתיים השפעה פיננסית ושאינה-פיננסית על התאגידים הבנקאיים. לעתים סיכונים אלה הם חלק מסיכונים שהבנק כבר מנהל דוגמת סיכון אשראי, סיכון שוק, סיכון תפעולי, סיכון ציות, סיכון משפטי, סיכון מוניטין וסיכון נזילות, אשר אף עלול במקרי קיצון להפוך לסיכון יציבותי.

עוד מדגיש הבנק את הצורך בניהול הסיכון הסביבתי בראיה ארוכת טווח כפי שמתחייב מאופי הסיכון הנוגע לשינוי אקלים.

סיכונים סביבתיים: פעילות בינלאומית

כחלק מההערכות הפיקוחית, בנק ישראל הצטרף כחבר מן המניין באוקטובר 2020 ל- Network for Greening the Financial System (NGFS) – רשת של בנקים מרכזיים ורשויות פיקוח שמשתפים פעולה ביניהם לצורך הפיכת המערכת הפיננסית לירוקה יותר. הרשת פרסמה שורה של המלצות להתמודדות עם סיכוני אקלים, אשר צפויים להיות בסיס לאסדרה הבנקאית בנושאים אלה.

במסגרת הסקירה מציין בנק ישראל כי הבנק המרכזי האירופי (The European Central Bank – ECB) הודיע ש"הגופים הבנקאים המשמעותיים" המפוקחים על-ידו במישרין, יתבקשו לבחון בשנת 2021 את עמידתם בציפיות שהוא פרסם הנוגעות לניהול סיכוני אקלים ולגבש תכניות פעולה בהתאם. בשנת 2022 ה-ECB יערוך סקירה פיקוחית מלאה לגבי שיטות העבודה של הבנקים וינקוט בפעולות במקרה הצורך.

בנקאות משפיעה

באחד מנאומיו בספטמבר 2020, המפקח על הבנקים אף ציין כי הוא רואה בתאגידים הבנקאיים שותפים חשובים במעבר לכלכלה סביבתית ברת-קיימא וטען כי זוהי  הזדמנות למערכת הבנקאית לקחת חלק משמעותי יותר במרקם הכלכלי-חברתי, לכוון לבנקאות משפיעה (Impact Banking).

כדי לעודד את התאגידים הבנקאים להפניית הון למימון "ירוק" מפנה בנק ישראל למחקר של קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות בישראל ובהונג-קונג. לפי המחקר, אימוץ מסגרת של עקרונות סביבתיים וחברתיים על ידי בנקים עשוי לייצר ערך עבור החברות הלוות מהם. המחקר תומך בהשערה כי חברות יכולות להפחית את מחירי החוב וההון העצמי שלהן על-ידי התחייבות לשיקולי ESG המושגת באמצעות התקשרות בחוזי הלוואות עם בנקים שהתחייבו בעצמם למסגרת עקרונות סביבתיים-חברתיים.¹

סיכום

דומה כי הצעדים אותם מתכנן בנק ישראל, עשויים להיות בעלי השפעה לא רק על התאגידים הבנקאיים המפוקחים על-ידו, אלא גם על ידי לקוחותיהם השונים. ומכאן חשיבותם לכלל המגזר העסקי, אשר נדרש להתכונן מבעוד מועד למגמות אלה.

****

משרדנו עוקב באופן צמוד אחר התפתחויות שונות בנושאי ה-ESG וכל המידע וההמלצות העדכניות נמצאים באתר.

¹Amiram Dan, Gavious Ilanit, Jin Chao and Li Xinlei, The Economic Consequences of Firms’ Commitment to ESG Policies, February 2021. Available at SSRN.‏