האיחוד האירופי שוקל מחדש את הסכם הסחר עם ישראל על רקע הלחימה בעזה
שרי החוץ של האיחוד האירופי החליטו לבחון אפשרות של ביטול הסכם ההתאגדות בין ישראל לבין האיחוד האירופי בשל טענות כי המלחמה בעזה מעלה ספקות ביחס למחויבותה של ישראל לזכויות אדם. בריטניה, שאינה חברה באיחוד האירופי, הודיעה מוקדם יותר כי היא משעה את המשך השיחות עם ישראל על הסכם סחר חופשי, מסיבות דומות.
בין ישראל לבין האיחוד קיימים יחסי סחר ארוכי שנים. למעשה, כבר בשנות ה-60 נחתם הסכם הסחר הראשון בין הצדדים – שהיה הסכם הסחר המשמעותי הראשון שישראל חתמה מול מדינה כלשהי. מאז, התפתחו יחסי ישראל והאיחוד האירופי, כאשר בשנת 2000 נכנס לתוקף “הסכם ההתאגדות” בין ישראל לבין האיחוד האירופי.
ההסכם מהווה שדרוג משמעותי של היחסים הכלכליים בין הצדדים. הוא כולל הפחתה לאפס של המכסים על רוב המוצרים הנסחרים בין המדינות. הוא כולל הסדרה של היכולת של נותני שירותים מאחד הצדדים להעניק אותם בשטחו של האחר. ההסכם כולל גם מסגרת לשיתוף פעולה בין הצדדים בשורה ארוכה של תחומים כמו איכות הסביבה, תעופה, תיירות, תקשורת ועוד. על בסיס ההסכם הפך האיחוד האירופי לשותף הסחר המרכזי של ישראל. היקף הסחר בין המדינות קרוב לחמישים מיליארד אירו בשנה. היבוא מהאיחוד האירופי מהווה יותר מ 30% מהייבוא לישראל, ויותר מרבע מהייצוא הישראלי מופנה לאיחוד האירופי.
מבחינת מדינות האיחוד האירופי, מרכיב חשוב בהסכם, אולי החשוב ביותר, הוא ההיבט המדיני שלו. ההסכם קובע כי בין הצדדים יתקיים דו-שיח מדיני קבוע שיעסוק, בין השאר, בסוגיות של שלום, ביטחון ודמוקרטיה. סעיף 2 להסכם ההתאגדות קובע כי “היחסים בין הצדדים, וכן כל הוראות ההסכם עצמו, יתבססו על כבוד לזכויות האדם ועקרונות דמוקרטיים.. המהווים מרכיב חיוני של הסכם זה”. שילובו של המרכיב המדיני בהסכם נעשה לבקשת האיחוד האירופי . למעשה, ניתן לומר כי תמורת גישה מלאה לשוק האירופי, הסכימה ישראל למעורבות אירופאית בנושאים מדיניים, ובפרט בשאלות הנוגעות לכיבוד זכויות אדם על ידי ישראל.
מאזן זה, המתנה את הגישה של ישראל לשווקי האיחוד האירופי במדיניותה של ישראל בתחום זכות האדם, נשמר גם היום. מדינות רבות באירופה מביעות מזה זמן מורת רוח רבה מהצורה שבה ישראל מנהלת את המלחמה בעזה, ובעיקר ביחס להגבלות שהטילה ישראל על מעבר הסיוע ההומניטארי. בשבועות האחרונים אף החלו מנהיגים רבים באירופה, כמו נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה, להביע את ביקורתם באופן פומבי. בעיני מנהיגים אלו, אך טבעי הוא שאת מורת רוחם הם יתרגמו לבחינה מחדש של ההסכמים הכלכליים בין ישראל לבין האיחוד האירופי, ולהשעיית השיחות על הסכם הסחר החדש בין ישראל לבריטניה.
בשלב זה, את ההחלטה של האיחוד האירופי ראוי לראות כמעין “כרטיס צהוב” למדינת ישראל. ידידותיה של ישראל באירופה יחסמו כנראה את השעיית או ביטול הסכם הסחר החופשי. אך אם תמשיך ישראל במדיניותה במלחמה, בעיקר ביחס לשאלת הסיוע ההומניטארי, ובעיקר – אם ימשיכו פוליטיקאים ישראלים בקריאות בתמיכה להפרות המשפט הבינלאומי כמו הרעבת האוכלוסייה, או גירוש כלל התושבים הפלסטינים מרצועת עזה, קיימת אפשרות סבירה שהסכמי הסחר החופשי בין ישראל למדינות אירופה יבוטלו. התוצאה תהיה ירידה משמעותית של היצוא הישראלי למדינות אלו, שכן יצרנים ישראלים יאבדו את יתרונם מול יצרנים ממדינות אחרות, וימצאו עצמם בנחיתות מול יצרנים אירופים. גם בתחומים אחרים של המשק, כמו מגזר ההייטק והבנקאות, לביטול ההסכם עלולות להיות השפעות שליליות ניכרות.
המשק הישראלי מתמודד עם מלחמה ארוכה, ועם הטלת מכסים על ידי ארצות הברית. הכבדה נוספת עליו, עלולה לסכן את יציבותו.