היטל היצף על פרופילי אלומיניום מסין: מחירי הנדל"ן ממשיכים לעלות?

ב-19.10.2025 פרסמה הממונה על התחרות את עמדתה המפורטת בנוגע להטלת היטל היצף מוצע על יבוא פרופילי אלומיניום מסין. העמדה מהווה התנגדות משמעותית להמלצות הממונה על היטלי הסחר, לפיה יש להטיל היטלי סחר על יבוא אלומיניום מסין בשיעורים גבוהים.

הרקע: החלטה מקדמית על ערובה זמנית

בישראל פועלים מספר יצרני אלומיניום מקומיים, וכן עשרות יבואנים בגדלים שונים. ההליך החל בחודש מאי 2025 כאשר הממונה על היטלי הסחר פרסם החלטה מקדמית בדבר הצורך במתן ערובה זמנית על ייבוא פרופילי אלומיניום מסין. מועד גביית הערובה נדחה לסוף חודש ספטמבר 2025.

פרופילי האלומיניום, המיובאים לישראל בעיקר מסין, מהווים רכיב חשוב ומרכזי לענף הבנייה, ומשפיעים באופן ישיר על עלות הבנייה של דירות ופרויקטים.

חשוב לציין, כי סמכות הממונה על התחרות להגיש עמדתה לשר הכלכלה והתעשייה, לשר האוצר, ולממונה על היטלי הסחר נעוצה בהחלטת ממשלה מספר 823, שעניינה בשיקולי תחרות ויוקר מחייה בעת קביעת היטלי סחר. על-פי ההחלטה, הממונה על התחרות רשאית להגיש לשר הכלכלה ניתוח של המצב התחרותי של הענף הרלוונטי לחקירה שבוצעה.

עיקרי עמדת רשות התחרות

• המסגרת המשפטית

רשות התחרות מזכירה כי על פי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, יש להטיל היטל היצף רק כאשר מתקיימים שלושה תנאים מצטברים: קיומו של ייבוא בהיצף (מחירי יצוא נמוכים ממחירי המכירה במדינת המקור), קיומו של נזק חמור לענף המקומי, וקיומו של קשר סיבתי בין השניים.

לפי הרשות, היטלי היצף נועדו להגן על התעשייה המקומית במצבים מסוימים, אך מדגישה את הצד השני של המטבע. אם התנאים אינם מתקיימים באמת, הטלת היטל שקולה להטלת מס על כל התוצרת, שיגולגל לציבור ויפגע בתחרות. העלאת מחיר הייבוא תפגע ביבואנים, תגרור העלאת מחירי היצרנים המקומיים, תפחית את המגוון ותביא להקטנת הכמות הכוללת בשוק.

• ספקות בנוגע לנזק לתעשייה המקומית

הרשות מעלה ביקורת חריפה על קביעות הממונה על היטלי הסחר בנוגע לנזק החמור לתעשייה המקומית. ראשית, לגבי טענת "מניעת עליית מחירים" – הממונה על היטלי הסחר טען שמחירי המכירה של החברות המקומיות עלו בשיעורים נמוכים יותר מעליית מחיר חומר הגלם. רשות התחרות חולקת על כך מאחר וחומרי הגלם הם רק חלק מהעלות הכוללת, ולכן עלייה במחיר חומר הגלם אמורה לגרום לעלייה קטנה יותר במחיר הסופי. העובדה שהמחיר הסופי לא עלה באותו שיעור של חומרי הגלם אינה בהכרח מעידה על מניעת עליית מחירים.

שנית, לגבי "דחיקת מחירים" – הממונה על היטלי הסחר טען שנמצאה תופעה של דחיקת מחירים כלפי מטה ואילו הרשות מצביעה על עליית מחירים בכל סוגי המוצרים.

שלישית, במהלך תקופת החקירה, שתי חברות קיימות הרחיבו את כושר הייצור באמצעות רכישת מכבשים חדשים, ואף נכנסה לשוק מתחרה חדשה שהקימה מפעל חדש. עובדה זו מעידה שהיצע המקומי הלך וגדל, ומעמידה בספק רב את הטענה לנזק חמור.

• היעדר קשר סיבתי בין הנזק לתעשייה לבין הייבוא

לטענת הרשות, גם אם קיים נזק מסוים לתעשייה המקומית כתוצאה מן הייבוא, הממונה על היטלי הסחר לא הצביע על קשר סיבתי בין הנזק לבין הייבוא מסין. בניגוד לטענת הממונה כי הביקוש יציב או עולה, הרשות דווקא מראה כי קיימת ירידה משמעותית של כ-15.5% בהיקף רכישת אלומיניום בשנים האחרונות.

עוד טוענת הרשות כי בנסיבות אלה לא מן הנמנע שהפגיעה בתעשייה המקומית, ככל שקיימת, או לפחות חלק משמעותי ממנה, נובעים מירידה בביקוש – ולא מייבוא בהיצף. היא מוסיפה, כי נתח השוק של החברות המקומיות מכלל המכירות נותר יציב יחסית לאורך השנים, ולא הייתה ירידה משמעותית בו. כלומר, לא ניתן לקבוע שבעקבות הייבוא הוסט הביקוש מהיצרנים ליבואנים.

כמו כן, הרשות מבקרת את הממונה על קביעתו כי בהיעדר סיבה אחרת נראית לעין, אם יש פגיעה בתעשייה המקומית ובמקביל עלייה ביבוא מסין, אז מתקיים קשר סיבתי בין השניים. מבחינת הרשות, מאחר ולא הוכח קיומו של קשר סיבתי, לא התקיים כאמור תנאי מקדים ומחייב להטלת היטל היצף. יתרה מכך, הנתונים בדבר ירידה כללית בביקוש מעלים דווקא את ההסתברות שלא קיים קשר סיבתי.

• כושר הייצור המקומי והשפעה תחרותית

בנוסף, הרשות בחנה את השאלה – האם לתעשייה המקומית, בתוספת ייבוא ממדינות שאינן סין, יש יכולת לספק את כלל הביקוש המקומי? ככל שהתשובה שלילית לשאלה זו, הפגיעה בתחרות ובצרכן כתוצאה מהטלת היטל תהיה גבוהה ומשמעותית יותר.

מהנתונים שאספה הרשות עולה כי גם אם הייבוא מסין יצטמצם, היצרניות המקומיות בתוספת יבוא ממדינות אחרות יכולות לספק את הביקוש המקומי אם ינצלו את כושר הייצור שלהן. בהקשר זה, הרשות מציינת כי בהיבט התחרותי, חשוב שישנן חברות יצרניות ויבואנים ממדינות נוספות שיתחרו ביניהן.

השלכות עמדת רשות התחרות

עמדת רשות התחרות חזקה ומנומקת היטב, והיא עשויה להשפיע משמעותית על ההחלטה הסופית של שר הכלכלה ושר האוצר. דחיית המועד להטלת הערובה הזמנית, פעם אחר פעם, מעידה על אי-ודאות רגולטורית.

אם ההיטל יוטל, צפויה עלייה במחירי פרופילי האלומיניום, מה שישפיע על עלויות הבנייה. פרופילים של אלומיניום מהווים תשומה משמעותית בבניית מבנים שונים, הן מסחריים והן למגורים, והתייקרותם תוביל לעליית מחירי הנדל"ן, שממילא גבוהים במיוחד – גם ייקור של חלק קטן מתשומות הבנייה עלול להתגלגל בצורה משמעותית לצרכנים. השפעה מקבילה אפשרית היא עיכוב במסירת דירות ומבני מסחר, בשל החשש שהשוק המקומי לא יצליח לספק את הביקושים הקיימים.

אכן, קיימת חשיבות רבה לכך שיבואנים ויצואנים, כמו גם יצרנים מקומיים וזרים, יכירו היטב את הוראות חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, ויבחנו כיצד באמצעותם לרתום אותן לטובתם ולעשות בהן שימוש המשרת את האינטרסים הכלכליים שלהם.

***

פרופ' עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד למשפט בינלאומי ובטחון לאומי במשרד.

עו"ד גל רוזנט הינו שותף וראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.

ד"ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.