חסינות UNRWA מפני תביעות נזיקיות

במהלך מלחמת חרבות ברזל התברר כי עובדים של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם (UNRWA) פעלו בשירות ארגון חמאס, והשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר. ארגון חמאס גם עשה שימוש בתשתיות של אונר”א (כמו בתי ספר) לשם פעילות נגד ישראל. בישראל ובארצות הברית הוגשו תביעות נזיקיות נגד הארגון בגין אחריותו. השאלה המקדמית המשותפת לתביעות אלו היא שאלת חסינותו של הארגון. התפתחות חשובה בהקשר זה בארצות הברית עשויה להשפיע על ההליכים המתנהלים בישראל.

חסינות ארגון האו”ם בישראל קבועה בפקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, ובצו שהוצא על פי הפקודה, לפיו שר החוץ הישראלי העניק לארגון האו”ם חסינות מלאה מפני “תביעה לדין ופעולה משפטית”. פקודה זו מיישמת את אמנת האו”ם בדבר זכויות יתר וחסינות לאומות המאוחדות, שישראל הצטרפה אליה עם הצטרפותה לארגון האו”ם.

השאלה היא האם מכוח פקודת החסינויות חסין גם ארגון UNRWA מפני תביעות כנגדו.

שאלה דומה עלתה בתביעה שהוגשה בבית המשפט הפדראלי בארצות הברית. (תמר קדם סימן טוב נ’ UNRWA, בבית המשפט הפדראלי במנהטן, ניו יורק). ב-24 באפריל הגיש משרד החוץ האמריקאי לבית המשפט את עמדתו, שלפיה ארגון אונר”א, אינו מהווה “אורגן” או “אורגן משנה” של האו”ם (Subsidiary Body לפי סעיף 7 למגילת האו”ם) אלא “ארגון מיוחד” (Specialized Agency), ולפיכך אין להעניק לו חסינות אוטומטית כנגזרת מהחסינות הכללית של האו”ם. בהתאם, קיים סיכוי גבוה שבית המשפט הפדראלי יאמץ את עמדת משרד החוץ, ויקבע שלארגון לא עומדת חסינות.

במהלך הדיונים בכנסת בחוק להפסקת פעילות הארגון, הביעו אנשי משרד החוץ ומשרד המשפטים עמדה שלפיה האמנה חלה לגבי פעילות ארגון אונר”א. עם זאת, ייתכן מאוד שגורמים אלה ישקלו מחדש את עמדתם לאור עמדת משרד החוץ האמריקאי. במקרה זה, ייתכן מאוד שבית המשפט יפסוק שהארגון אינו נהנה מחסינות בישראל, שכן בתי המשפט נוטים לרוב לקבל את עמדת הגורמים המדיניים בנושאים אלו. תביעות הנזיקין כנגד הארגון יוכלו, אם-כן, להתקדם.