סקירת שנת 2025 במשפט הבינלאומי והשפעותיו על המגזר העסקי בישראל

בשנת 2025 התרחשו מספר שינויים משמעותיים בזירת הסחר הבינלאומי אשר השפיעו ישירות על חברות ישראליות הפועלות בשוק הגלובלי והמקומי. המגמה המרכזית הייתה עלייה בחוסר הוודאות הרגולטורית, שנבעה בעיקרה ממדיניות המכסים האגרסיבית של הממשל האמריקאי, לצד רפורמות ייבוא מרחיקות לכת והחמרה באכיפה של דיני תחרות וסנקציות בינלאומיות. עבור החברה הישראלית, שנה זו סימנה את הצורך בהסתגלות מהירה לכללי משחק משתנים, שבהם המסחר משמש ככלי מינוף פוליטי וכלכלי.

מדיניות הסחר של ארה"ב: מכסים, אי-ודאות ומאבקים משפטיים

במהלך השנה, הממשל האמריקאי הוביל מהלך רחב היקף של הטלת מכסים במטרה להחזיר את הייצור לגבולות ארה"ב:

מכסים והגבלות ייבוא: הוטלו מכסים בשיעורים של 10% לפחות, ובמקרים רבים הרבה יותר מכך, על יבוא של מוצרים מכלל מדינות העולם לארצות הברית – כל מדינה ושיעור המס שלה. 25. על יבוא סחורות מישראל לארצות הברית הוטל מכס בשיעור של 15%,  (יש להדגיש: המכס הוטל על יבוא סחורות, אך לא על שירותים, כגון שירותי מחשוב) . בנוסף, בוטל בארצות הברית הפטור לייבוא מסין על ייבוא קטן (de minimis) בגין מוצרים שערכם נמוך מ-800 דולר במטרה להמשיך ולעודד את הייצור האמריקאי על פני חברות זרות.

בנוסף, הוטלו מכסים מיוחדים בשיעור של 25% עד 100% על מגוון תרופות ממותגות, רהיטים[, פלדה, אלומיניום ורכבים. הוענקו הקלות למניעת כפל מכסים בין רכבים לבין חומרי הגלם (פלדה ואלומיניום).

ספק לגבי חוקיות המכסים: בית המשפט הפדרלי לערעורים קבע בפסיקה תקדימית ומשמעותית כי חלק ניכר מהמכסים שהטיל הנשיא טראמפ אינם חוקיים, שכן הסמכות להטלת מיסים שייכת לקונגרס, אך הותיר אותם בתוקף זמני עד להכרעת בית המשפט העליון.

כללי מקור ושינוי מהותי: באופן עקרוני מוצר ייחשב כתוצרת מדינה מסוימת רק אם עבר בה "שינוי משמעותי". לגבי ישראל, על מנת ליהנות מהסכם הסחר החופשי, עלויות הייצור המקומיות חייבות לעלות על 35% מערך המוצר.

זירת הייבוא והתחרות בישראל: בין הגנת היצרן להורדת יוקר המחיה

מדינת ישראל ניסתה לאזן בין פתיחת השוק לייבוא לבין הגנה על תעשיות מקומיות תחת לחצים גיאו-פוליטיים.

רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל": יוזמה ממשלתית המבקשת להקל על יבוא מוצרים באמצעות אימוץ תקנים בינלאומיים והסרת חסמים בירוקרטיים בנמלים. הרפורמה מאפשרת ייבוא על סמך הצהרת עמידה ברגולציה זרה והסתמכות על תקינה אירופאית, תוך הרחבת המסלול לאחרונה גם לתקינה אמריקאית כדי לשמר את יחסי הסחר עם ארה"ב. לצד זאת הרפורמה מייצרת אתגרים, כמו למשל פגיעה אפשרית בייצור המקומי ואובדן מסוים מהריבונות הרגולטורית.

היטלי היצף על אלומיניום: הממונה על היטלי סחר הטיל ערובה זמנית על ייבוא אלומיניום מסין (61%-146%) בשל חשד לסחר לא הוגן. חודש לאחר מכן, רשות התחרות הביעה התנגדות חריפה לצעד זה, בטענה שלא מתקיימים שלושת התנאים המצטברים שנדרשים בדין לצורך הטלת ההיטל, ועל כן עשוי הממונה במהלך זה לגרום לעליית מחירי הנדל"ן בעקבות העלאת מחיר הייבוא ולפגוע בתחרות במשק.

אכיפה בינלאומית, סנקציות וחסינויות: התחום הרגולטורי והנזיקי הציב אתגרים חדשים במישור הבינלאומי

• סנקציות אמריקאיות ושל האיחוד האירופי: בצל המלחמה הנמשכת בין רוסיה לאוקראניה, והמאבק הנמשך על דומננטיות בינלאומית בין ארצות הברית לסין, המשיך נושא הסנקציות הבינלאומיות להוות גורם משפיע על הסחר הבינלאומי. הרשויות האמריקאיות הרחיבו מאוד את רשימת הסנקציות, את המוצרים האסורים ביצוא, ואת אכיפת הסנקציות. בין השאר – הורחבה התחולה הבינלאומית של הסנקציות באופו שמשפיע גם חברות ישראליות העוסקות בסחר עם רוסיה וסין, ועל מוצרים רבים המיוצרים בישראל. גם האיחוד האירופי הרחיב מאוד את היקף הסנקציות המוטלות על מסחר עם רוסיה, ואת החובות הנלוות הרלוונטיות לתאגידים ישראלים.

• החמרת אכיפת קרטלים באירופה: הנציבות האירופית הרחיבה את האכיפה גם לספקי חומרים פעילים במעלה שרשרת האספקה, ולא רק למוצרים סופיים. זהו תמרור אזהרה ליצואנים ישראלים שמעורבות בתיאום מחירים, גם אם חלקית, עלולה להוביל לקנסות כבדים ותביעות פיצויים.

• סנקציות אישיות ומערכת הבנקאות: הטלת סנקציות על שרים וגורמי ימין בישראל יצרה קונפליקט עבור הבנקים. המפקח על הבנקים דורש להימנע מסירוב גורף למתן שירות, בעוד שהבנקים חוששים מהפרת סנקציות אמריקאיות בעלות תחולה עולמית.

• חסינותUNRWA  מפני תביעות נזיקיות: התפתחות משפטית בארה"ב, המסווגת את אונר"א כ"ארגון מיוחד" ולא כאורגן של האו"ם, עשויה להוביל להסרת חסינות הארגון מפני תביעות נזיקין בבתי משפט בישראל ובארה"ב.

• השקעות זרות  (FDI)– בין ביטחון לאומי למדיניות חוץ: מנגנוני הפיקוח על השקעות זרות בישראל מעניקים כיום משקל מכריע לאינטרסים של מדיניות חוץ ולדרישות הממשל האמריקאי, במיוחד בתשתיות אסטרטגיות. מקרה פרויקט "הקו הכחול" בירושלים המחיש זאת: המדינה פסלה מעורבות חברה סינית ואישרה אותה מחדש רק במתכונת של רכישה דרך חברת בת אמריקאית, לאחר הסרת התנגדות ארה"ב. תנודתיות זו מחייבת משקיעים להצטייד בהגנה משפטית מוקדמת מפני שינויים פתאומיים בעמדת המדינה.

מסקנות ומבט קדימה ל-2026: המלצות פרקטיות

מסיכום התפתחויות 2025, עולה כי אי-ודאות היא "הנורמה החדשה" בעולם הסחר הבינלאומי. לקראת שנת 2026, ולנוכח הדינמיות המאפיינת את השנים האחרונות בשוק המקומי והגלובלי, על חברות ישראליות לבצע מיפוי חשיפות מלא לייבוא וייצוא תחת משטרי המכס החדשים ולבחון מחדש את הסיווג המכסי של מוצריהן. במקביל, לעדכן חוזים קיימים כך שיכללו מנגנוני התמודדות עם שינויי חקיקה, כוח עליון וגלגול עלויות (pass-through). לטווח הארוך, חברות נדרשות לשקול העתקת קווי ייצור או הקמת שותפויות מקומיות בארה"ב ובאירופה כדי לצמצם חשיפה למכסים ולנצל פטורים רגולטוריים. כמו כן, מומלץ להטמיע תוכניות ציות קפדניות לדיני תחרות וסנקציות כדי למנוע חשיפה לתביעות אזרחיות וקנסות מנהליים כבדים.

***

פרופ' עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי במשרדנו.

מחלקת המשפט הבינלאומי במשרדנו, מלווה לקוחות בתחומי סחר בינלאומי, משפט ובטחון, מגבלות וסנקציות בינלאומיות, משפט חוקתי ישראלי, משפט פלילי בינלאומי ומשפט בינלאומי במשפט הישראלי. בין היתר, המחלקה מעניקה ליווי משפטי שוטף ללקוחות בפעילותם העסקית הנוגעת להסכמי סחר בינלאומיים והשלכותיהם, מכרזים בינלאומיים, הסדרי העדפה, חברות בינ"ל הנדרשות לרכש גומלין ועוד.