בית המשפט המחוזי חייב את בנק הפועלים לקבל אל חשבון לקוח כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים
לאחרונה קבע בית המשפט המחוזי כי לקוח בנק הפועלים יוכל לקבל אל חשבונו כספים שמקורם ברווחי מכירת ביטקוין אשר בוצעה מחוץ לישראל.
הלקוח ביקש להעביר אל חשבונו בבנק, כספים שמקורם במכירת מטבע ביטקוין שביצע מחוץ לישראל. מטבעות הביטקוין של לקוח הבנק היו בארנק הדיגיטלי שלו, ומכירתם בוצעה באמצעות הבורסה למסחר במטבעות דיגיטליים. את כספי מכירת הביטקוין ביקש לקוח הבנק להעביר מהארנק הדיגיטלי שלו אל חשבונו בבנק.
הבנק סירב לבקשת הלקוח – קבלת ביטקוין לחשבון בנק שלו – בטענה לחשיפה לעבירות של דיני איסור הלבנת הון, בשל כך שלא ניתן לדעת מה מקור הכספים במקרה של עסקאות במטבעות דיגיטליים. הלקוח העביר לבנק אסמכתאות בדבר מקור הכספים ששימשו לרכישת הביטקוין על ידו ועל כך שהמכירה דווחה לרשות המסים בישראל.
הבנק המשיך בסרובו בטענה שאסמכתאות אלו אינן מספיקות לצורך קבלת הכספים בחשבון. הבנק טען, כי בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה בסיכוני ציות במוסדות פיננסיים (לרבות בקשר עם סיכוני הלבנת הון), כפי שבאה לידי ביטוי גם בקנסות בהיקפים גדולים. הוא הציג גם את התייחסותו של בנק ישראל פעילות במטבעות דיגיטליים כפעילות בסיכון גבוה ולהעדר רגולציה מתאימה.
החלטת בית המשפט
בית המשפט בחן את הנזק אשר עלול להיגרם ללקוח במידה והבנק לא יסכים לקבל את הכספים אל חשבון הלקוח וכתוצאה מכך ישלחו הכספים חזרה אל מקורם, בהינתן שמדובר בעסקה במסגרתה נמכר ביטקוין. בית המשפט הסכים לבקשת הלקוח ונתן צו ארעי המחייב את הבנק בקבלת הכספים, תוך יישום ההתוויות כפי שנקבעו לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין ביטס אוף גולד. בפרשה זו החלטת בית המשפט תמכה בסירובו של בנק לאומי לאפשר פעולות מסחר במטבעות וירטואליים בחשבון הבנק על חשבון הנזק המוחשי אשר עלול להיגרם ללקוח בשל סירובו של הבנק. בכך למעשה בית המשפט אשרר את הסיכון התיאורטי שעשוי להיגרם לבנק בשל אישור פעולה, והדרישה להעמדת ערבות בנקאית מצד הלקוח לטובת הבנק.
לאור פסיקה זו ועניין ביטס אוף גולד, נראה כי בתי המשפט בישראל פתוחים לקידמה הטכנולוגית – ובכך גם בתחום המטבעות הדיגיטליים – יותר מאשר המערכת הבנקאית בישראל אשר קידמה עסקית וטכנולוגית צריכה לעמוד לנגד עיניה.
על אף שפסק דין זה לא דן בשאלת הפעילות במטבעות דיגיטליים, אלא רק דן במצב נקודתי בו הבנק מנע קבלת ביטקוין לחשבון בנק של לקוח ובכך מנע העברת כספי לקוח אל חשבונו, מדובר בפסק דין נוסף המקדם את השיח בתחומי הבנקאות האינטרנטית והמסחר במטבעות דיגיטליים.