משרד ברנע מעניק ייעוץ משפטי ומלווה חברות זרות ומקומיות הפועלות בשוק הקנאביס הרפואי. משרד ברנע מלווה יזמים וחברות הפועלות בתחום זה בשימוש בזני קנאביס למחקר, לפיתוח ישמח לעמוד לרשותכם בנושא זה.
תיקון פקודת סמים מסוכנים מקדם את ההסדרה בשוק הקנאביס לצרכים רפואיים, מחקר ויצוא
ההיקף הגובר של מחקרים בדבר היתרונות הגלומים בשימוש בקנאביס למטרות רפואיות וקוסמטיות מוביל לשינוי רגולטורי במדינות שונות בעולם כולל בישראל, ארה"ב, קנדה ובמדינות מסוימות ברחבי אירופה. לשינוי זה עשוי להיות השלכה מרחיקת לכת על הכלכלה והמגזר החקלאי בישראל.
ישראל נתפסת כמובילה עולמית בתחום קנאביס רפואי וכבעלת יתרון משמעותי בעלויות גידול הצמח הנובע מתנאי אקלים ייחודיים. כבר עתה, פועלות בישראל חברות בחוליות שונות בשרשרת הייצור של קנאביס רפואי, אשר השקיעו במחקר ופיתוח מתקדמים. כתוצאה מכך, ישנה התעניינות גוברת בעולם בייבוא של קנאביס רפואי מהארץ. מרבית מדינות העולם עדיין אוסרות על גידול קנאביס למטרות רפואיות ומייבאות את הקנאביס ממדינות בהן הייצור חוקי. כך למשל, חברות זרות רוכשות שירותים מאוניברסיטאות בארץ לטובת מחקר ופיתוח של זנים מיוחדים בעלי התאמות לצרכים ספציפיים וטכנולוגיות גידול ייחודיות.
קנאביס רפואי לצרכי מחקר ופיתוח: מצב משפטי
עד היום, המצב המשפטי בישראל העמיד את מגדלי הקנאביס הרפואי בארץ בשלושה אתגרים משמעותיים, היוצרים יחד צוואר בקבוק:
- איסור על יצוא קנאביס רפואי;
- עומס רגולטורי המשליך על עלויות ייצור גבוהות למגדלים;
- העדר יכולת של גורמי האכיפה לאשר כניסה של משקיעים זרים אשר מעוניינים להשקיע בחברות ישראליות למעלה מ- 5% מהון המניות המונפק שלהן.
ב-25 בדצמבר 2018 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון פקודת הסמים המסוכנים (מתן סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין עיסוק בקנאביס לצרכים רפואיים ולמחקר). התיקון מהווה שלב חשוב בהסדרתו ופתיחתו של שוק הקנאביס הרפואי ליצוא. זאת על-ידי הסדרת סמכויות הפיקוח והאכיפה במתן רישיונות שונים לעיסוק בקנאביס רפואי, ובין היתר, ליצוא קנאביס רפואי. התיקון לחוק קובע מנגנון למתן רישיונות לעיסוק בקנאביס רפואי על-ידי מנכ"ל משרד הבריאות, באמצעות יחידת הקנאביס הרפואי (היק"ר). ולמעשה, הוא מסדיר את חלוקת האחריות ואת היחסים בין משרד הבריאות למשרד לביטחון פנים בהקשר זה.
כמו כן, התיקון קובע, בין היתר, כי רישיון לעיסוק בקנאביס רפואי יינתן בהמלצת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה. מסגרת הזמנים לכך היא בתוך ארבעה חודשים, ובמקרה שמדובר במשקיע זר מדובר על טווח של חצי שנה. לחילופין, יתכנו מקרים בהם ראש אגף חקירות ומודיעין ימסור הודעה הקובעת כי נסיבות העניין אינן מצריכות את המלצתו, זאת בתוך 30 יום מיום הפניה אליו.
המלצה למתן רישיון
המלצה למתן רישיון תינתן כאשר אין מניעה להעניק רישיון למבקש מטעמים של שלום הציבור וביטחונו. זאת לרבות בשל עברו הפלילי של מבקש הרישיון או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו. במידה ומבקש הרישיון הוא תאגיד, המלצה תינתן, בין היתר, לאחר בחינת בעלי העניין בתאגיד.
ככל שראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה יקבע כי אין ביכולתו לאמת את המידע בעניין מבקש הרישיון, יעבור העניין לועדה לבחינת רישיון לעיסוק בקנאביס.
אחד החידושים שמוסיף התיקון הוא הקמת ועדה אשר תמליץ למנכ"ל משרד הבריאות בעניין מתן רישיון לעיסוק בקנאביס. חברי הועדה יהיו השר לביטחון פנים אשר יכהן כיו"ר הועדה, המפקח הכללי במשטרת ישראל, שר האוצר, שר הכלכלה ושר הבריאות.
מנגנונים אלה אמורים לתרום לפתיחת צוואר הבקבוק שנוצר בשוק הקנאביס הרפואי והנוגע לחוסר האפשרות (דה-פקטו) של משקיעים זרים להחזיק בחברות ישראליות, נוכח הדרישה כי כל המחזיק בלמעלה מ-5% ממניותיה של חברה בעלת רישיון לעיסוק בקנאביס רפואי, יקבל אישור מהיק"ר לאחזקותיו. התיקון אמור גם לקדם את פתיחת היצוא של הקנאביס מישראל, באמצעות עיגון מנגנון רישיון היצוא.
לצד אלה נקבעו גם סנקציות בגין הפרת תנאי רישיון לרבות לנושאי משרה בחברה. מדובר בעבירות מסוג אחריות קפידה, כלומר ללא צורך בהוכחת היסוד הנפשי של מחשבה פלילית או רשלנות.
כניסת התיקון לתוקף
התיקון יכנס לתוקף החל מיום 1 במאי 2019. יש לקוות כי קביעת לוחות זמנים בחוק ומנגנוני בחינה ויישוב מחלוקות בין הרשויות יאיצו את מתן הרישיונות והיתרי השליטה והאחזקה ויתרמו לוודאות הנדרשת לעוסקים והמשקיעים בתחום זה.
עוד יש לקוות כי במהלך 2019 יתקבלו ההחלטות הנדרשות לצורך מתן רישיונות יצוא ובכך יפתח שוק הקנאביס הרפואי הישראלי לעולם.
***
תגיות:
קנאביס