אסדרת שירותי תשלום מעבר לפינה – התפתחויות אחרונות
חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום אשר ייכנס לתוקף ביוני הקרוב יחייב חברות העוסקות בשירותי תשלום לקבל רישיון מרשות ניירות ערך.
מאז חקיקת החוק, הרשות פרסמה מספר הוראות ותקנות מכוח החוק וכן טיוטות של הוראות מרכזיות שצפויות לחול על מבקשי הרישיון. ככלל, ההוראות בוחנות את ההסדרים המקבילים תחת ה-PSD 2 Payment Services Directive וה-EMD – Electronic Money Directive – האסדרות האירופאיות בעניין.
פרסומי הרשות מהחודשים האחרונים לא מבטאים את הנוסח הסופי של ההוראות. אולם, הם מצביעים על הכיוון בו הרשות צועדת באסדרת תחום זה.
פטור מחובת רישוי
הצעת תקנות פטור נועדה לקבוע מי הם גורמים שיהיו פטורים מחובת הרישוי, וזאת תחת החלופות שנקבעו בחוק לפטור למי שעוסק במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן או במספר עסקאות קטן. המוקד של ההצעה הוא פטור לפעילות במערכת סגורה.
לפי הטיוטה, גורמים שעוסקים במתן שירות תשלום יוכלו לקבל פטור מחובת רישוי, ובלבד ששירות התשלום אינו כולל העברות כספים מחוץ לישראל או אל ישראל, בכל אחת מהחלופות הבאות:
פעילות בהיקף מצומצם
הנפקה של אמצעי תשלום או בסליקה של פעולת תשלום בסכום שאינו עולה חמישה מיליון שקלים חדשים בחודש.
ביחס לניהול חשבון תשלום – היקף מצומצם וסכום מוגבל יהיה כאשר שווי יתרת כספי הלקוחות היומי לא עולה על חמישה מיליון ₪ והסכום המירבי שניתן לצבור בחשבון התשלום הוא 1500 ש"ח. אם חשבון התשלום מיועד לשימוש של משלם מסוים – 3000 ש"ח.
מערכת סגורה
שירות המאפשר למשלם לרכוש מוצרים או שירותים מבעל השליטה בנותן שירותי התשלום או ממי שבשליטת נותן שירותי התשלום או בשליטת בעל השליטה של נותן שירותי התשלום, ובלבד שהסכום המרבי שניתן לצבור בחשבון תשלום הוא 1,500 שקלים חדשים; ואם חשבון התשלום מיועד לשימוש של משלם מסוים – 3,000 שקלים חדשים. כוונת הוראה זו היא לחול על מנפיקי תווי הקנייה התוך רשתיים, שנועדו לאפשר רכישות בחנויות תחת אותה רשת או קבוצה וכך לשמר את דרישת המערכת הסגורה.
תוכנית הטבות
חובת הרישוי לא תחול על מי שעיסוקו במכירת מוצר או שירות וכן גם על נותן שירותי תשלום ללקוחותיו החברים בתוכנית הטבות בניהולו. הכוונה היא לתוכניות נקודות והטבות דומות אחרות שמפעילים קמעונאים.
יצוין כי לאחר התקנת תקנות הפטור, תידרש גם בחינה של הוראות הפטור מההוראות הצרכניות של חוק שירותי תשלום, שנקבעו בתקנות שירותי תשלום. לעניין זה נציין כי תקנות אלה מעניקות ההקלות ופטורים רק ביחס לאמצעי תשלום אשר אינם מונפקים עבור מחזיק מסוים (גיפטקארד אנונימי) בסכום של עד 1500 ₪ ללא אפשרות לטעינה חוזרת.
ההיבט השני של הטיוטה נוגע למה שמוכר תחת ה-PSD2 כ-"פטור הסוכן המסחרי", ומטפל במצבים בהם פלטפורמות מקוונות מאפשרות מפגש של מוכרים וקונים וגובות עמלה על השירות, הכולל גם העברת כסף מהקונים למוכרים (דוגמת אתרי איקומרס, אתרי משלוחי אוכל ועוד). בעניין זה, הרשות לא אימצה פטור ייעודי – ברוח ההסדרים שקיימים בחלק ממדינות אירופה – והתמקדה בפטור לפי היקפי פעילות. לכן, פלטפורמות אלה, בין אם הן נותנות שירות לשני הצדדים או רק לצד אחד, יידרשו לבחון האם הפעילות שלהם עונה להגדרת הפעילות המצומצמת או לפנות להליך רישוי.
בנוסף, הטיוטה כוללת הצעה לתיקון התוספת השביעית לחוק, המחריגה שירותים מסויימים מהגדרת שירותי תשלום, וכך גם מחובת רישוי. במסגרת ההצעה, חברת התשלומים תוכל הציע שירותי המרת כספים שאינם אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים, וזאת ללא צורך בקבלת רישיון שירות בנכס פיננסי.
ההוראה המעודכנת אמורה להתפרסם עד לתחילת אפריל 2024. לקריאת הטיוטה המלאה לחצו כאן.
הליך הרישוי
ב-28 לפברואר פרסמה הרשות להערות הציבור את הצעת כללי בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי. מדובר בטיוטת כללים להסדרת אופן הגשת בקשת הרישיון על-ידי מבקשי רישיון חדשים וכאלה שיבקשו לקבל רישיון שירותי תשלום במקום הרישיון בו הם מחזיקים כיום (או כרישיון נוסף). הטיוטה כוללת גם הוראות ביחס למבקשי רישיון זרים המבקשים לפעול בישראל ומנגנון הגשת בקשה לפטור מהוראות החוק על בסיס הפיקוח הזר.
הטיוטה מפרטת את המסמכים שיידרשו במסגרת הליך הרישוי וממנה ניתן להסיק על היקף התהליך ועל האופן בו תבחן הרשות את הבקשות. מבקש הרישיון יידרש לפרט, בין השאר, מה סוג השירותים מכלל שירותי התשלום שהוא מבקש לעסוק בהם ולהציג תוכנית עסקית המתייחסת לאופן מתן השירותים, הסדרי הסליקה והסדרי המשמורת של כספי הלקוחות, הסדרי מיקור חוץ, פעילות שיווקית לצד מסמכים המעידים על המבנה הארגוני שלו, בעלי השליטה ומבנה השליטה, זהות נושאי המשרה עמידה בדרישות ההון העצמי והביטוח ועוד.
פרק נכבד בטיוטה מוקדש להיבטי מערכות המידע והמשכיות עסקית ולצורך כך פורסמה במקביל גם טיוטה של הכללים הנוגעים לאמצעים הטכנולוגיים ואבטחת המידע.
לגבי חברות זרות ובעלי רישיונות זרים, מציינת הטיוטה כי חברה זרה תידרש לפרט כיצד ביכולתה לקיים את הוראות החוק וכיצד ניתן יהיה לאכוף את הוראות החוק עליה. בנוסף, בעל רישיון זר, המבקש פטור מחלק מהוראות החוק, יגיש בקשה לפי הנוהל ובקשות פטור פרטניות להקלות ביחס לדין הישראלי שיתייחסו לנקודות הבאות: מה הדין הזר שחל עליו, איזה סוג רישיון הוא מחזיק ומיהו המאסדר הזר וכן מהי המסגרת הרגולטורית הזרה שמסדירה את הנושא, והכל עם אסמכתאות מתאימות.
הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד ה-31 במרץ 2024. לקריאת הטיוטה המלאה לחצו כאן.
אמצעים טכנולוגיים ואבטחת מידע
הרשות פרסמה להערות הציבור הצעת הוראה לבעלי רישיון או אישור שירותי תשלום או ייזום בסיסי בעניין אמצעים טכנולוגיים ואבטחת מידע.
הטיוטה מתמקדת בהיבטים הטכנולוגיים בהם יידרש נותני שירותי תשלום ומבקשי רישיון לעמוד, כאשר כבר בשלב הגשת בקשת הרישיון תידרש חוות דעת מבקר על עמידת מבקש הרישיון בדרישות אלה
הרשות מציינת כי הכללים בנויים על מספר נדבכים ומתבססים על הנחיות ה-European Banking Authority בנושא ניהול סיכוני אבטחת מידע והנחיות להגשת בקשות רישיון בתחום טכנולוגיות המידע.
בין היתר, בעלי הרישיון ומבקשי הרישיון יידרשו לעמידה בתנאים הבאים:
- יישום שיטות עבודה מובילות ומומלצות בתחום טכנולוגיות מידע ואבטחת מידע ביישום הכללים, בראש וראשונה, עמידה בהוראות ממשל תאגידי בתחום סיכוני טכנולוגית המידע.
- האחריות על גיבוש אסטרטגית ניהול המידע, מדיניות ניהול הסיכונים ותוכנית הביקורת היא על דירקטוריון התאגיד, וכן מינוי נושאי משרה מתאימים, לרבות ממונה על אבטחת מידע.
- ממונה אבטחת מידע יהיה עצמאי במילוי תפקידו, מופרד מפעילות טכנולוגית המידע של בעל הרישיון וגם מפונקציית הביקורת וכפוף לדירקטוריון.
- התאגיד ימנה מבקר בעל מומחיות בתחום מערכות המידע, שאינו מצוי בניגוד עניינים מול מבקש הרישיון, אשר יערך ביקורת עצמאית ובלתי תלויה על מערכות מבקש הרישיון.
- בעל הרישיון יידרש להציג אסטרטגיה טכנולוגית וזו תיבחן אחת ל-3 שנים.
- על בעל הרישיון יחולו חובות בתחום ניהול והפחתת סיכוני טכנולוגיות מידע. הדגש בכללים הוא בקביעת יעדים מדידים, קביעת תאבון סיכון, ניטור ותיקון.
מבקשי הרישיון יידרשו ליישם דרישות שונות ביחס למידע המוחזק במערכות מידע – תידרש אבטחת מידע מקיפה המתייחסת לכל ההיבטים ובכלל זה – ממשל תאגידי, אבטחה לוגית ואבטחה פיזית.
הכללים מתייחסים גם לעקרונות ניהול פעולות טכנולוגיות מידע – יעילות, תיעוד וניטור – בכל הנוגע למערכות השונות בהתאם למידת הקריטיות שלהן לפעילות העסקית וכן להיבטים שונים הנוגעים לניהול פיתוח ורכישה של מערכות מידע על מנת להבטיח שכל הפיתוחים הטכנולוגיים יעמדו ברף הנדרש לאבטחת מידע וצמצום סיכוני אבטחת מידע.
על-פי הכללים, בעלי הרישיון יידרשו לתת מענה לנושאים של המשכיות עסקית, תגובה והתאוששות לפי המקובל במערכות פיננסיות.
סוגיה נוספת שמקבלת מענה בכללים נוגעת לניהול יחסים מול הלקוחות (Users), מתן אפשרויות ללקוחות לנהל פונקציות תשלום מסוימות ולקבל התראות וכן תמיכה בנושאי אבטחת מידע ופרטיות
דרישות אלה לא יגרעו מחובתם של נותני שירותי התשלום לעמוד בהוראות חוק הגנת הפרטיות.
הטיוטה פתוחה להערות הציבור עד ה-31 במרץ 2024. לקריאת הטיוטה המלאה לחצו כאן.
הסדרת הון עצמי
טיוטה זו נועדה להסדיר את ההון העצמי שיידרש לפי סעיף 25(א) לחוק לבעלי הרישיונות מכוח החוק. בטיוטת ההוראה זו מוצע לקבוע מודל הון עצמי המורכב משני רכיבים עיקריים.
דרישת הון ראשוני
דרישת ההון הראשוני למבקשי רישיון לשירותי תשלום או לאישור ייזום בסיסי ודרישת הון שוטף לבעלי רישיון או אישור, אשר תכליתו – מדידת סיכונים הנובעים מהפעילות ותרגומם למונחים כספיים.
הטיוטה מבצעת אבחנה בין שירותי התשלום השונים לצורך קביעת הסיכון הכרוך בשירות לפי מדרג הסיכון הבא, כאשר רמת הסיכון הנמוכה ביותר היא שירות להעברת תשלומים בלבד (Money Remittance) (סעיף א'), והגבוהה ביותר, ניהול חשבון תשלום (סעיף ד').
רכיב ההון הראשוני יידרש מכל חברה לפי פירוט זה:
- שירות להעברת תשלומים בלבד – הון ראשוני שלא יפחת מסכום של 80,000 ש"ח.
- שירות ייזום בסיסי או בשירות ייזום מתקדם – הון ראשוני שלא יפחת מסכום של 200,000 ש"ח.
- שירותי הנפקה של אמצעי תשלום וסליקה של פעולות תשלום, למעט שירות להעברת תשלומים – הון ראשוני שלא יפחת מסכום של 500,000 ש"ח.
- ניהול חשבון תשלום – הון ראשוני שלא יפחת מסכום של 1,400,000 ש"ח.
לפי ההצעה, חברה המבקשת לעסוק ביותר ממתן שירות אחד, תחזיק בעת הגשת הבקשה בסכום הגבוה מבין סכומי ההון הרלוונטים.
עוד קובעת ההצעה כי חברת תשלומים אשר אינה בעלת רישיון למתן אשראי, המבקשת לעסוק במתן אשראי אגב פעולת תשלום, תחזיק במועד הגשת הבקשה לרישיון בסכום הון ראשוני מזערי נוסף, בהתאם למדרגת צבר האשראי בה היא מסווגת – כלומר בהיקפים הנדרשים תחת חוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים. נושאים אלה ייבחנו כבר בשלב בקשת הרישיון.
דרישת הון לחברות עם היקף פעילות מצומצם/דרישת הון שוטף
דרישת ההון שוטף שייקבע כשיעור מהיקף הפעילות החודשית הממוצעת של חברת התשלומים. לפי ההצעה, ההון העצמי הראשוני יהיה למעשה ההון המינימלי, גם עבור חברות להן היקף פעילות מצומצם. חברות שיעניקו אך ורק שירותי ייזום בסיסי או ייזום מתקדם יידרשו להחזיק הון ראשוני בלבד ולא יידרש הון שוטף. חברות אלה יידרשו לביטוח אחריות מקצועית או פיקדון כאמצעי משלים להון הראשוני. זאת, בדומה להוראות החלות על חברות המעמידות שירות מידע פיננסי שהרשות רואה אותן כבעלות זיקה לשירותי הייזום. עוד מוצע כי הרשות תוכל להורות לחברה מסוימת להחזיק הון עצמי נוסף, הגבוה בשיעור שלא עולה על 20% מדרישות ההון על פי ההוראה, אם מצאה כי החברה אינה בעלת הון מספיק לאור פעילות החברה.
לקריאת הטיוטה המלאה לחצו כאן.
שמירה והגנה על כספי לקוחות
אחד העקרונות המהותיים ביותר המוסדרים בחוק הוא אופן השמירה וההגנה על כספי הלקוח שיועברו לחברת תשלומים, לצורך מתן שירותי תשלום. עקרון זה מעוגן בסעיף 24 לחוק, הקובע את ההפרדה בין נכסי הלקוחות לבין נכסי חברת התשלומים. במסגרת הצעת הוראות לחברת תשלומים לעניין שמירה והגנה על כספי לקוחות מציעה הרשות לקבוע מספר הוראות מרכזיות.
משמורנים
קביעת גופים (משמורנים) שיהיו רשאים להחזיק בכספי לקוחות בעבור נותני שירותי תשלום שהם:
- תאגיד בנקאי.
- בנק הדואר.
- בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.
- נותן שירותים תשלום יציבותי (שלוש חברות כרטיסי האשראי הוותיקות).
- בנקים בעלי רישיון מחוץ לישראל שנכללים ברשימת המדינות, שצפויה לכלול את המדינות הבאות: מדינות האיחוד האירופאי; שוויץ; בריטניה; ארצות הברית; סינגפור; הונג-קונג; ואוסטרליה.
משמורן הכספים יידרש להיות מדורג על-ידי אחת מחברות הדירוג, בהתאם לקבוע בהוראה.
השקעת כספי לקוחות
החוק מציע שחברות תשלומים יוכלו להשקיע רק בנכסים ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה. לצד זאת, מוצע לקבוע תנאים נוספים, אשר בהתקיימם רשאית החברה לפנות לקבלת היתר מהרשות להשקעה בנכסים נוספים. זאת ועוד, הטיוטה מציעה לקבוע כי משך החיים הממוצע של הכספים והנכסים באמצעותם שומרת החברה על כספי הלקוחות, לא יעלה על 60 יום. זאת, כדי לשמור על הנזילות של ההשקעה. לצד זה, קובעת טיוטת ההוראה כי על חברת התשלומים לגבש מדיניות תשלום ריבית ברורה ושקופה. כמו כן עליה לגבש ולקיים בקרות פנימיות וחיצוניות להבטחת נאותות תהליך הזכאות ותשלום הריבית.
היקפי ביטוח
הרגולטור מציע לקבוע כי היקף הכיסוי של הביטוח או הערבות יהיה גבוה מהסכום שעל החברה לשמור. הרציונל הוא לאפשר לה להתמודד עם שינויים חיוביים ביתרת כספי הלקוחות וכי נוסח הפוליסה יבטיח כיסוי במקרי חדלות פירעון. לא תהיה חובה לערוך ביטוח, אלא חלופה שחברת התשלומים תוכל לעשות בה שימוש.
ממשל תאגידי והסדרי בקרה
על מנת לחזק את עיקרון ההפרדה בין כספי הלקוחות ונכסי החברה, וכן כדי לצמצם הסתברות לנזק לכספי לקוחות עקב מרמה, כשל או רשלנות, מוצע לעגן הסדרים ומנגנונים ארגוניים. ההסדרים המוצעים מבוססים על האסדרה האירופאית, וביניהם:
- כללים הנוגעים למועד ולאופן בו על חברת התשלומים להפקיד את כספי הלקוחות.
- גיבוש מדיניות כוללת שתאושר על ידי הדירקטוריון לאופן בו היא תשמור על כספי הלקוחות.
- חובה למנות נושא משרה בכירה שיהיה אחראי על ציות החברה להוראות בנושא שמירת כספי לקוחות.
- חובה לבצע הערכת סיכונים בקשר עם גופים בהם נשמרים כספי הלקוחות בטרם ההתקשרות עמם ועל בסיס שוטף.
איסור הלבנת הון
טיוטת צו איסור הלבנת הון עברה סבב של הערות ציבור ונוסח מעודכן התפרסם בנובמבר 2023. צו זה בנוי בדומה לצווי איסור הלבנת הון אחרים, עם מספר התאמות לשירותי התשלום.
הצו מציע להחריג מהגדרת "חשבון תשלום" כרטיס תשלום שהיתרה הצבורה האפשרית בו מוגבלת לשווה ערך של עד 1,000 שקלים חדשים וסכום הטעינה המצטבר בשנה קלנדרית אחת בו לא יעלה על 10,000 שקלים חדשים.
הייחוד המרכזי של הצו נוגע להקלות בהליכי זיהוי בשירותי יזום בסיסי בסיכון נמוך.
כמו כן, טיוטת הצו מאפשר לחברת תשלומים לבחור להמשיך לדווח לפי הצו הבנקאי או צו נותני שירותים פיננסים, כשלב ביניים, עד למועד שייקבע. לקריאת הטיוטה במלואה לחצו כאן.
תקנות אגרות
בנובמבר 2023 מליאת הרשות אישרה את טיוטת התקנות ביחס לאגרות שיוטלו על מבקשי הרישיון ומחזיקי רישיון שירותי התשלום.
לפי הטיוטה, בכוונת הרשות להטיל אגרה על הרישום כנותן שירותי תשלום וכן אגרה שנתית. תשלום אגרת הרישום יידרש כבר בהגשת בקשת הרישיון, בשים לב למורכבות בדיקת הבקשות. האגרה השנתית בה יחוייב בעל רישיון תקבע בהתאם לעלויות הפיקוח הצפויות. שיעור האגרה יהיה תלוי בהיקף הפעילות וסוג הפעילות המבוקש.
גישה למערכות הפיננסית לתאגידים זרים
החוק קובע כי תאגידים זרים, המחזיקים ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה, יוכלו לקבל פטורים שונים מטעם הרשות בהליך הרישוי. הפטורים יינתנו במידה והרשות תשתכנע כי הפיקוח על התאגיד בחו"ל הינו מספק.
לצד זה, כבר כיום, ישנו פטור לנותני שירותי תשלום זרים ממדינות מוכרות (האיחוד האירופי, בריטניה או ארה"ב), המאפשר להם להתחיל ולהציע שירותים בישראל בתנאים מסוימים.
כדי לקדם את כניסת הגופים הזרים, בנק ישראל פרסם כי יאפשר לחברות התשלומים הזרות ממדינות מוכרות העומדים בתנאי הפטור, להתחיל בתהליך ההצטרפות כמשתתפים במערכת שירותי תשלום. זאת, מבלי להתחיל בפעילות רכישה בפועל, וטרם הגשת בקשה לרישיון המאפשר מתן שירותים בישראל.
יושר ויושרה
הרשות פרסמה בעבר את רשימת הנסיבות לבחינת פגם במהימנות של גופים מפוקחים, אשר תחול גם על מבקשי רישיון שירותי התשלום.
מדובר בבחינה אחידה ביחס לכלל הגופים המפוקחים, ובכלל זה שירותי תשלום וייזום תשלומים.
נסיבות בהן מתחייבת בחינת מהימנות, אשר עשויה להוביל לאי-מתן רישיון או לשלילת רישיון או היתר, כוללות לא רק נסיבות של חקירות פליליות אלא גם:
- ממצאים בהליכים אזרחיים.
- ממצאי ביקורת ותלונות לקוחות.
- מצבים של חדלות פירעון.
גורמים אשר מבקשים לקבל רישיון, למנות נושאי משרה או להתקשר עם משקיעים אשר יידרשו להיתרי החזקה או שליטה צריכים לבחון את רשימת הנסיבות כדי להעריך את סיכויי העסקה.
***
מחלקת הרגולציה בברנע ג'פה לנדה עומדת לרשותכם בשאלות הקשורות ברגולציה החדשה, ובכל שאלה אחרת הקשורה בשירותי תשלום.
עו"ד ענת אבן-חן היא שותפה במשרד ומובילה את המחלקה.