האותיות הקטנות של תנאי השימוש

לאחרונה, בית-המשפט לערעורים בקליפורניה, קבע כי כריית נתונים מאתרים פומביים ללא כל אישור מראש, הינה חוקית. זאת גם אם עומדת בניגוד להוראות תנאי השימוש של האתר. מדובר בהחלטה חדשנית שסוטה מהחלטות של אותה ערכאה בנושאים דומים בעבר.

כריית הנתונים

כריית הנתונים מתייחסת לתהליך איסוף תכנים המופיעים באתרי אינטרנט, גם ללא אישור הבעלים. זאת באמצעות אלגוריתמים שנועדו לגלות מידע מדפי אינטרנט על-פי קטגוריות שהוגדרו מראש. הפעולה נעשית באמצעות תוכנה שאוספת וממיינת כמויות גדולות של נתונים ממקורות מקוונים ציבוריים. מדובר בכלים שבהם משתמשים מנועי החיפוש לביצוע אינדקס והצגת תוצאות חיפוש, אתרי השוואת מחירים ועוד, כך שמטרת הפעולה יכולה להיות מסחרית, אקדמית או עיתונאית.

אולם, פעולת ה-Scraping נכללת פעמים רבות בפעולות האסורות בתנאי השימוש של האתרים. לעתים גם יש לבעלי האתר גם הגנה מכוח דוקטרינות משפטיות נוספות – לא חוזיות, כמו הגנה על זכויות יוצרים וגם דיני מחשבים להיאחז בהן כדי לאכוף את האיסור.

פסק הדין עסק בפרשנות חוק המחשבים האמריקאי שנחקק בשנת 1986, (Computer Fraud and Abuse Act (CFAA, ובחן האם הפעולות כריית הנתונים מהחלקים הפומביים באתר של לינקדין שביצעה hiQ מהווה פעולת פריצה ומפרה את ה-CFAA.

בהקשר זה דומה כי בית המשפט ביצע אבחנה בין המידע הציבורי לבין המידע שמוגן בסיסמאות או חסמים אחרים על-ידי האתרים בהם מבוצעת כריית הנתונים. אבחנה זו עמדה בבסיס הבדל להחלטות ביחס למקרים קודמים, בהם נעשתה כניסה לאזורים מוגנים בסיסמה וזאת באמצעים טכנולוגיים או בהרחבה בהרשאה שניתנה על ידי בעל הסיסמה, לבין גישה למידע פומבי שייתכן ומבחינת דיני זכויות היוצרים כלל אינו בבעלות לינקדין.

סוגיית זכויות יוצרים

סוגיית כריית הנתונים מעוררת שאלות מורכבות של זכויות יוצרים. כאשר האתר הוא פלטפורמה – הבעלות על הפלטפורמה, המראה (Look & Feel), סידור הנתונים, מנגנון התצוגה ואופן ההנגשה לקהל היא בידי הפלטפורמה. אולם – התוכן עצמו הוא של היוצר, כלומר מי שמעלה אותו לפלטפורמה.

בהקשר זה האתרים עשויים לטעון שאלמלא הם היו קיימים, מידע זה לא היה הופך לפומבי ונגיש. ואולם, השאלה נותרת – האם בעלי פלטפורמה, בה מוצג מידע, כמו לינקדין, כאשר התוכן אינו בבעלותה, יכולה להגן על עצמה מכריית נתונים באמצעות תנאי שימוש?

בסוגיה זו, נראה כי בית המשפט, העדיף את חופש התחרות וחופש המידע. כך, הוא פירש את פעולת כריית הנתונים במקרה זה כאינה מפירה את הדין.

נותר לראות האם יוגש ערעור על פסק הדין וכיצד הוא ישפיע על השחקנים בשוק. שכן, פסק הדין הוא בשורה טובה לחברות סטארטאפ המבקשות לאתגר את ענקיות הטכנולוגיה, אך זקוקות למידע המצוי באתרי האינטרנט שלהן. מאידך, הוא מציב אתגר לא פשוט לבעלי האתרים, שכן הוא מטיל ספק ביכולתם להסתמך על תנאי השימוש שלהם לצורך מניעת פעולות שפוגעות באינטרס הכלכלי שלהם.