היטל היצף על יבוא קנביס רפואי
על-פי דיווחים בעיתונות, שר הכלכלה ניר ברקת החליט לאמץ את המלצת הוועדה המייעצת לעניין היטלי הסחר ולהטיל “היטל היצף” על יבוא קנאביס מקנדה בשיעור של עד 165% (ההיטל משתנה לפי היצרן). ב 21.4.2025 כתב שר האוצר מכתב לשר הכלכלה ובו הוא מביע את התנגדותו להטלת ההיטל, וההחלטה עוכבה.
היטל היצף מוטל על-פי חוק היטלי הסחר. מטרתו של ההיטל היא למנוע מצב בו מוצר נמכר במדינה בה הוא מיוצר במחיר גבוה מזה שבו הוא נמכר בישראל. ככלל, מדיניות של סחר חופשי בין מדינות מעדיפה יבוא זול למדינת ישראל, ואפילו הוא פוגע ביצרנים ישראלים. טובת הצרכן היא לקבל את המוצר במחיר הזול ביותר, בלי קשר למקום ייצורו.
אלא שחוק היטלי הסחר (והסכמי ארגון הסחר העולמי עליהם הוא מבוסס) מכירים בכך כי לעיתים מחיר זול של מוצר נובע מסיבות שאינן כלכליות, ונמכר במחיר הנמוך ממחיר הייצור שלו. המוצר המיובא מהווה למעשה תחרות בלתי הוגנת אל מול המוצר הישראלי. למשל: ייתכן שהמחיר הזול הנגבה על ידי היצרן הזר נובע מרצון שלו “לחסל” את התחרות המקומית. במקרה זה, כאשר הייצור המקומי ייפסק, היצרן הזר ישוב ויעלה את המחיר למחיר “האמיתי” – זה הנגבה במדינת המקור. לחלופין, ייתכן שהמחיר הנמוך בו מוכר היצרן הזר נובע מכך שיש בידיו עודפים גדולים של מוצרים, שהוא מבקש “להיפטר” מהם. גם כאן – התוצאה של מחיר נמוך לאורך זמן היא חיסול הייצור המקומי. בעניין הקנאביס הרפואי, נדמה שזה היה הנימוק המרכזי להטלת היטל ההיצף. היטל ההיצף למעשה משווה את המחיר שבו המוצר נמכר בישראל לזה שבו הוא נמכר במדינת הייצור של המוצר, ובכך מעלים את אי ההוגנות כלפי היצרנים המקומיים מתחרות
מהי המשמעות של הטלת היטל היצף?
כמובן, המשמעות של הטלת היטל היצף היא עליה משמעותית במחיר לצרכן, לפחות בטווח הקצר. אכן, כך בדיוק טענו היבואנים, וצרכני הקנאביס הישראלים, רבים מהם הזקוקים לטיפול עקב המלחמה. הוויכוח, כך נראה הוא עובדתי (בשאלה האם אכן יש פער גדול בין המחיר של קנאביס רפואי קנדי בין קנדה לישראל) אבל גם נוגע לתחזית העתידית – מה יקרה למחירי הקנאביס הרפואי כאשר היצור הישראלי, המתמודד עם יבוא זר זול, יחוסל.
הטלת היטל היצף על-פי חוק היטלי הסחר (והיטלים נוספים שנועדו להגן על התעשיה המקומית מפני תחרות בלתי הוגנת) מבוסס על הליך מורכב. ראשית, יש לשכנע את “הממונה על היטלי הסחר” במשרד הכלכלה כי אכן קיימת תחרות בלתי הוגנת ומחיר היצף. לאחר מכן, מתקיים הליך בדבר שיעור ההיצף המומלץ בפני “הוועדה המייעצת לעניין היטלי הסחר” שהיא גוף מעין שיפוטי עצמאי הבוחן את ההחלטה וממליץ לשר הכלכלה האם להטיל את היטל ההיצף ומה שיעורו. החלטת שר הכלכלה צריכה לקבל גם את אישור שר האוצר. יצרנים ישראלים המבקשים לפתוח בהליך כזה, או יבואנים המבקשים לדעת אם יש סיכון שיוטל עליהם היטל, צריכים לפנות לייעוץ משפטי של מומחה על מנת לנווט בהליך מורכב זה.