חוק אשראי הוגן אושר סופית

לאחרונה אישרה הכנסת את תיקון מספר 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות – אשר יכונה מעתה – חוק אשראי הוגן, וזאת לאחר שנים ארוכות של דיונים בנושא ובהמשך להמלצות הצוות לבחינת הגברת התחרותיות במערכת הבנקאית אשר הוגשו עוד במהלך שנת 2013.

חשיבותו של התיקון היא כפולה

מחד, התיקון מרחיב את תחולתו של החוק גם על מלווים מוסדיים, לרבות תאגידים בנקאיים, אשר עד כה הוחרגו ממנו, ומאידך הוא קובע תקרת ריבית להלוואות שמתאימה יותר לכלכלה הישראלית, וזאת לצד שורה של סנקציות מקום בו מופרות חובות הגילוי מכוח החוק או נגבות ריביות גבוהות יותר מהמותר. מדובר בחוליה חשובה נוספת של מיסוד שוק האשראי החוץ בנקאי ובידולו מהשוק האפור הלא-לגיטימי.

החוק הוא צרכני במהותו והתיקון מתמקד בחיזוק ההגנה על הלווים. בהקשר זה, יצוין כי התיקון מסמיך את שר המשפטים להרחיב את הגדרת המונח "לווה", המתייחסת נכון להיום ליחידים בלבד, גם לתאגידים מסוימים. זאת מתוך כוונה לסייע לעסקים הקטנים ומתוך הבנה כי לא כל התאגידים הם בעלי כוח מיקוח מול הגופים הפיננסיים.

בנוסף, במסגרת התיקון מורחבת הגדרת "מלווה", כך שהיא תגלול גם את מי שעוסקים בהפעלת מערכת לתיווך באשראי, דוגמת פלטפורמות אינטרנטיות המתווכות בין אנשים ועסקים לשם הלוואות המונים במתכונת P2P ומלווים מוסדיים.

המונח "מלווה מוסדי" מתייחס לתאגיד בנקאי, תאגיד עזר, סולק, מבטח, חברה מנהלת, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

כלומר, התיקון מתקן את העיוות שהיה קיים עד כה במסגרתו המלווים המוסדיים הוחרגו מהמגבלות על ריבית שהוטלו במסגרת החוק.

החוק מחדד את חובת עריכתו של הסכם הלוואה בכתב. הוא מרחיב את חובות הגילוי שנקבעו כלפי הלווים, אשר כוללות בין היתר את שיעור הריבית, שיעור כלל התשלומים למלווה כגון עמלות, הצמדה למדד כלשהו ועוד. התיקון גם מבקש להבחין בין עמלות או תוספות שהן חלק מעלותו של האשראי לבין כאלה שניתן לגבות בקשר עם העמדת הלוואה. כדי להפוך חלק מהוראות אלה לאופרטיביות יידרשו תקנות והוראות מהמפקחים הרלוונטיים – המפקח על הבנקים, המפקח על שוק ההון והמפקח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

לעניין עדכון עלות האשראי המרבית, קובע התיקון תקרת "ריבית אזרחית" שהיא עבור הלוואות בשקלים ריבית בנק ישראל + 15%. מי שיעמיד הלוואה בעלות אשראי מרבי העולה של תקרה זו צפוי לעיצומים כספיים העשויים להגיע למיליוני שקלים. בנוסף, נקבעה אף תקרה לריבית פיגורים.

כמו כן, במטרה להגביר את ההגנה על הלווים ולהעניק סמכויות אכיפה לרשויות האכיפה נקבע כי הפרה של הוראות שונות בחוק, לרבות העמדת הלוואה מבלי לערוך הסכם בכתב ומבלי לקיים את חובות הגילוי, יהוו עבירות פליליות. כך, נקבעה גם תקרת "ריבית פלילית" שהיא ריבית בנק ישראל + 30%. מי שיעמיד הלוואה בריבית העולה על תקרת הריבית הפלילית צפוי לעד שלוש שנות מאסר.

במסגרת החוק הוקנתה לשר האוצר סמכות לשנות את שיעורי הריביות הנ"ל, זאת בהסכמת נגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם שר המשפטים (ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת). בכך מוקנית גמישות בעדכון המנגנון לקביעת שיעורי הריביות מעת לעת.

כניסה לתוקף

רובן של הוראות החוק, לרבות אלה הקובעות סנקציות פליליות ועיצומים כספיים, ייכנסו לתוקף בנובמבר 2018. לגבי המלווים המוסדיים, שאינם בנקים או תאגידי עזר בנקאיים, הוראות התיקון ייכנסו לתוקף בתוך 60 יום (9 באוקטובר 2017). לגבי מפעילי ה-P2P החל מ-1 בפברואר 2018, כאשר חובת הרישוי בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים תיכנס לתוקף.