סוף עידן שיחות הטלפון השיווקיות?
במטרה לצמצם את היקפן של שיחות שיווקיות המבוססות על מספרי טלפון של צרכנים, הוכנס לחוק הגנת הצרכן תיקון הידוע כ"חוק אל תתקשר אלי". מטרת החוק היא לאפשר לכל צרכן לבחור שלא לקבל פניות שיווקיות בטלפון. כך, צרכנים יכולים לבקש להוסיף את מספר הטלפון שלהם למאגר ובכך להגביל עוסקים (או מי מטעמם) לפנות אליהם בפניות שיווקיות. הרישום נפתח לצרכנים באחרונה, וכאמור, הוראות הנוגעות לאיסור פניה, יאכפו החל מה-1 בינואר 2023. במסגרת החוק, פנייה שיווקית היא גם הצעה לנכס או שירות ללא תמורה.
הוראות התיקון חלות גם על עוסקים שכבר מספקים שירותים ללקוח, ביחס להתקשרות בעסקה חדשה.
עוסקים המבקשים לפנות לצרכנים בפניות שיווקיות המבוססות על מספר הטלפון של צרכנים, לרבות באמצעות תקשורת אלקטרונית (VOIP) כגון שיחות באמצעות הוואטסאפ, הסקייפ, או כל אמצעי תקשורת אחר המבוסס על מספר הטלפון של הצרכנים, לא יוכלו לפנות למי שנרשם במאגר "אל תתקשר אלי". כדי לוודא שלא נעשית פנייה כזו, פותח ממשק API אליו יכולים העסקים להתחבר על מנת לבצע את הבדיקה באופן טכנולוגי ומהיר. לעניין זה, התקנות קובעות שעוסק שביצע בדיקה מול המאגר יכול להסתמך עליה לפרק זמן של 15 יום. זהו גם פרק הזמן שלוקח לרישום למאגר, על-ידי הצרכן, להיכנס לתוקף.
חריגים לחוק:
-
- במקרה שבו הצרכן מבקש מעוסק שיחזור אליו באמצעות שיחה.
- במקרה שבו עוסק וצרכן כבר התקשרו בעסקה מתמשכת, יוכל העוסק לפנות לצרכן בפניה שיווקית במהלך תקופת העסקה הקיימת, ולגביה בלבד, לרבות בעניין שינוי תנאיה ולמעט הארכתה, אלא אם פנה הצרכן מיוזמתו לעוסק בבקשה להאריך את תקופת העסקה הקיימת. הוראה זו חלה למשל על סוגים שונים של מנוי חודשי או שירות המשולם מידי חודש בחודשו.
- במקרה שבו הצרכן נתן לעוסק הסכמה מפורשת ונפרדת בכתב, לרבות בדרך אלקטרונית, לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו (א) לא הושגה באמצעות פניה טלפונית לצרכן. (ב) הובהר בכתב ההסכמה עצמו כי אין בה כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק. (ג) ההסכמה תעמוד בתוקף לתקופה של שנה לכל היותר, אלא אם כן הצרכן חזר בו קודם לכן מן ההסכמה כאמור. הסכמה זו ניתנת להארכה בשנה נוספת לכל היותר, בכל פעם.
- במקרה שבו פנה הצרכן מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לקבלת פניות שיווקיות מהעוסק, כאשר הסכמה כאמור תעמוד בתוקף לשנה בלבד, אלא אם הצרכן חזר בו קודם לכן מההסכמה.
בכל המקרים, הנטל להוכחת קיומה של ההסכמה מוטל על העוסק הפונה ללקוח. לכן, על עוסקים לוודא כי יש להם מערכות מתאימות לתיעוד ההסכמה.
החוק מטיל אחריות על העוסק שהמוצר או השירות שלו מוצע בפניה השיווקית, גם כאשר הפניה נעשתה בפועל על-ידי צד שלישי. לכן, כחלק מהיערכות העסק לתחילת האכיפה של החוק, יש לוודא כי לעוסק הסדרים מתאימים עם נותני השירותים שלו.
חוק אל תתקשרו אליי קובע כי ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על עוסקים בגין הפרת ההוראות בעניין פניה שיווקית למספר טלפון הרשום במאגר, וכן מעניק לממונה על הגנת הצרכן וסחר הוגן סמכות להוציא צווים מנהליים להפסקת הפרות.
יישום החוק מעורר שאלות פרקטיות שונות ומחייב הערכות של העוסקים הנוהגים לקיים שיחות שיווקיות על לקוחותיהם.
**
מחלקת רגולציה במשרד ברנע ג'פה לנדה מסייעת לעוסקים מכלל התחומים בהיערכות לשלב האכיפה של החוק, ובסוגיות אחרות הנגזרות מחוק הגנת הצרכן.
עו"ד ענת אבן חן היא שותפה ומובילה את תחום הרגולציה במשרד.
אורי רודריגז הוא עו"ד במחלקת רגולציה במשרד.