רפורמת הייבוא “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” – מפת דרכים

בתחילת השנה נכנסה לתוקפה, בתהודה רבה, רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, אשר מאפשרת ליבואנים לייבא לישראל מוצרים שונים ומגוונים במסלול תקינה חדש, המבוסס על התאמה לדרישות ותקינות אירופאיות מאומצות (כל זאת, בנוסף למסלולי תקינה הקיימים היום).

החל מיולי השנה ייכנסו לתוקף תקינות נוספות באשר לחומרים מסוכנים, מכשור רפואי, מעליות ומעלונים, חומרי בנייה, סוללות, מוצרי קוסמטיקה, וסוגים רבים ומגוונים של מוצרים נוספים.

על-מנת לעמוד בדרישות במסגרת המסלול החדש, יהיה על היבואן לאחוז במסמכים הנדרשים, ובכלל אלה הצהרות שונות עבור סוג הטובין המיובא לישראל (שאין זה המקום לפרט על כולן כאן). יבואן, יצרן או משווק אשר יפר את הוראות התקינה, יהיה צפוי לסנקציות, הן במסגרת הליך מנהלי (הטלת עיצומים כספיים), והן במסגרת הליך הפלילי.

רפורמת “מה שטוב לאירופה”

שלב “מה שטוב לאירופה” הוא השלב השני ברפורמה הכללית שמוביל משרד הכלכלה והתעשייה, כאשר הראשון (שנשא את השם “לא עוצרים בנמל”), נכנס לתוקף ביולי 2024, כאשר במסגרתו מוצרים רבים, החייבים בהתאמה לתקן רשמי ומיובאים לישראל, לא ייעצרו בנמלים לבדיקות, לאישורים ולעיכובים אחרים אלא ייובאו לישראל על-סמך הצהרת היבואן.

במסגרת השלב הנוכחי, עשרות רבות של אסדרות אירופאיות (דירקטיבות ורגולציות) בתחומים שונים אומצו אל תוך חוק התקנים הישראלי, בפעימות שונות באופן מדורג – החל מיום 1.1.2025 ועד לשנת 2028. הרפורמה נועדה להקל על יבואנים, ובפרט על יבואנים מקבילים.

יתרונות הרפורמה:

• הפחתת עלויות ייבוא: “יישור קו” עם הדין באירופה וביטול הצורך בהגשת הבקשות באמצעות מעבדות בדיקה בתחום התקינה.
• הגברת התחרות: הסרת החסמים הבירוקרטיים תאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ובכך להגביר את התחרות.
• הגדלת הוודאות העסקית: התאמת הסביבה הרגולטורית למקובל בשווקים בינלאומיים משמעותיים.

מתחילת השנה נכנסו לתוקף מספר תקינות אירופאיות עליהן ניתן להסתמך לצורך יבוא טובין לישראל, ובין היתר באשר למוצרים הבאים: כימיקלים; מכשירי חשמל שונים; ציוד הגנה אישי; צעצועים; מוצרי צריכה שונים; חומרי פלסטיק וקרמיקה הבאים במגע עם מזון; ועוד.

חשוב לציין כי למרות שרפורמת “מה שטוב לאירופה” נועדה במקור, לחול רק על תקינות אירופאיות, הרי שלפני כמה שבועות הודיע שר הכלכלה כי הוא מרחיב את הרפורמה באופן שתחול גם על תקינות אמריקאיות. לשיטת משרד הכלכלה, הרחבת היבוא של השוק האמריקאי תעודד אף יותר את התחרות, תכניס שחקנים חדשים למשק, ותוריד את המחירים לציבור הישראלי.

באופן זה, מוצרים העומדים ברגולציה האמריקאית הרלוונטית לישראל יוכלו להגיע לשווקים בארץ בקלות רבה יותר, ללא רגולציה ובדיקות מיותרות. בהתאם, מקיימים בימים אלה צוותי הייבוא והתקינה במשרד הכלכלה דיונים מקצועיים לבחינת אימוץ התקינה האמריקאית הרלוונטית לישראל, תוך תיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים.

ייתכן מאוד, שבצד המטרה המוצהרת של הגברת התחרות בישראל מן הצד האמריקאי, משרד הכלכלה מסתייג ממצב שבו הרפורמה תוגבל אך ורק לתקינה אירופאית, ואז עלול להיווצר הרושם שהוא מעדיף ייבוא אירופאי על-פני ייבוא אמריקאי; מצב כזה עשוי לייצר תהיות בלתי מוסברות מצד ארצות-הברית, וזאת בשעה שהיא מנהלת מלחמת סחר עולמית, והייתה רוצה לראות את מדינת ישראל לצידה. פתיחת הרפורמה גם לייבוא אמריקאי תמנע את התהיות הללו מן הצד האמריקאי, ותסייע בשימור יחסי החוץ והסחר בין ישראל לארצות-הברית.

בצד היתרונות הגלומים ברפורמה, חשוב להעלות מספר תהיות, שעשויות להעיב על יישומה בפועל. ראשית, הרפורמה אינה חלה על כלל מוצרי הצריכה. לכן הפוטנציאל שלה בהורדת יוקר המחיה בישראל – שהוא היעד המרכזי  שלשמו נכנסה לתוקף, הוא מראש מוגבל. שנית, ולמרות תרומת הרפורמה לצרכנים, הרפורמה גוררת עמה פגיעה ביצרנים הישראליים ובעובדיהם. היא אף פוגעת ביצרנים ישראליים וזרים, שהשקיעו משאבים לא מבוטלים בהתאמת מוצריהם לתקן הישראלי, שחשיבותו כעת פחותה, ואולי אף שולית בלבד. שלישית, אימוץ הרפורמה, ובוודאי הרחבתה גם ביחס לתקן האמריקאי, מביא עמו אובדן מסוים של הריבונות הישראלית בכל הנוגע לתקנים החלים בשטחה, לאור העובדה שגורמים זרים הם שדה-פקטו קובעים את התקנים החלים בישראל. רביעית, ניתן להניח שמשרד הכלכלה יעשה שימוש תכוף יותר בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, מאחר שהתקן הישראלי, ששימש עד כה כמנגנון הגנה מול תחרות זרה,  הופך לפחות אפקטיבי.

על רקע דברים אלה חשוב לציין כי קיימת חשיבות רבה שהיבואנים הרלוונטיים יכירו היטב את עיקרי הרפורמה ואת הדירקטיבות והרגולציות האירופאיות (ובהמשך גם את האמריקאיות) שמעת לעת תיכנסנה לתוקף, על-מנת שיוכלו לרתום אותן לטובתם, ולייבא ביתר קלות מוצרים שונים לישראל, בהתאם להוראות הדין.

***

פרופ’ עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי וביטחון לאומי במשרד.

ד”ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת הגבלים עסקיים ותחרות במשרד.