© כל הזכויות שמורות לברנע ג'פה לנדה משרד עורכי דין

Together is powerful

מגבלות חדשות על קרנות הגידור

רשות ניירות ערך פרסמה עמדת סגל בעלת משמעויות מהותיות לתעשיית קרנות הגידור בישראל וציבור המשקיעים בהן. עמדה זו ניתנה על רקע פסיקת בית המשפט בעניין קרן הגידור אינטגרל, שהפסידה כספים למאות משקיעים. בית המשפט קבע כי על קרן גידור חלות הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, ובהתאם הפרה את חובותיה הרגולטוריות.

 

בעמדה, חידדה הרשות חלק מן הנושאים שנדונו בפסק הדין, וסיפקה לגביהם הבהרות. בהתאם לעמדת הרשות, קרנות גידור (או כל קרן השקעות) העונות על קריטריונים מסוימים יהיו כפופות לחוק השקעות משותפות בנאמנות, ובהתאם לרגולציה המכבידה החלה מכוח חוק זה. 

 

ההבהרות המהותיות היו לעניין אופן ההתאגדות קרן גידור ומגבלת מספר המשקיעים בה:

 

אופן ומקום התאגדות

סעיף 2(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות פוטר הסדר השקעה מתחולת החוק, במידה וההסדר מוסדר על פי דין אחר. טרם פרסום עמדת הסגל, הייתה קיימת פרשנות שגרסה כי קרנות גידור, אשר מאוגדות כשותפויות מוגבלות, מוסדרות תחת פקודת השותפויות, ועל כן חוק השקעות משותפות בנאמנות אינו חל עליהם.

 

עוד הובהר כי אופן התאגדות (בין אם על ידי חוק החברות או פקודת השותפויות), לרבות מקום ההתאגדות (בארץ או בחו"ל), אינו מהווה הסדרה מקיפה וייעודית שיש בה בכדי לפטור את קרן הגידור מתחולת חוק השקעות משותפות בנאמנות. קביעה זו נכונה אף אם פעילות הקרן מוסדרת על פי דין אחר בחו"ל. על כן, אין לראות באופן ההתאגדות או עצם ההסדרה בחו"ל, שיקול בקביעה האם יחול חוק השקעות משותפות בנאמנות על קרן הגידור.

 

מספר המשקיעים

סעיף 2(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות פוטר הסדרי השקעה מתחולת החוק במידה ומספר המשתתפים בו אינו עולה על 50 ושנעשה ללא פניה לציבור.

 

בנוסף הובהר כי במניין מספר המשתתפים בהסדר ההשקעה לא ייספרו משקיעים מסווגים (שעונים על הקריטריונים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, ומכונים גם משקיעים מתוחכמים).

 

הבהרה נוספת, והיא אולי המהותית ביותר, היא כי קרן גידור חדשה תהיה מנועה מלפנות ליותר מ-50 משקיעים או ניצעים (לא כולל משקיעים מסווגים), ולגבי קרנות גידור קיימות שמספר המשקיעים בהן עולה על 50, הן יוכלו מעתה לפנות בהצעה להשקעה בקרן  – אך ורק למשקיעים מסווגים.

 

הבהרות נוספות:

 

אופן כינויו של הגוף המגייס

אין משמעות לכינויו או שמו של הגוף המגייס כספים לעניין איזה חוק או רגולציה חלה עליו – הבחינה תתבצע לפי מאפייני הגוף או ההשקעה.

כלומר, חוק השקעות משותפות בנאמנות לא יחול רק על גופים או יישויות שבשמם "קרן נאמנות", אלא הוא יכול לחול גם על גופים המכונים "קרן גידור", "קרן השקעות" וכו'.

 

פיצולים מלאכותיים

הסדרי השקעה שונים ניסו לעקוף את מגבלת 35 הניצעים בהצעה לציבור  לפי חוק ניירות ערך, על ידי יצירת פיצול מלאכותי של הסדר ההשקעה למספר הסדרי השקעה, ולספור את הניצעים ביחס לכל הסדר בנפרד במקום במצטבר.

הובהר כי יצירת פיצול מלאכותי לישויות משפטיות שונות, אינו יכול לשמש לעקיפת הוראות חוק ניירות ערך או חוק השקעות משותפות בנאמנות לעניין מספר הניצעים והמשקיעים המקסימאלי.

 

פניה והצעה לציבור

חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק ניירות ערך אוסרים על פניה שאינה מפוקחת לציבור בהצעת השקעה. חוק קרנות נאמנות משתמש במילה "פניה" ואילו חוק ניירות ערך משתמש במילה "הצעה".

הרשות הבהירה שמשמעות של שתי מילים אלו דומה – רשימה לא סגורה של סוגי פניות אפשריים למשקיעים פוטנציאליים – שיחות טלפון, פניות במייל, פרסומים בכתב ובעל פה, פרסומים ברשתות חברתיות, מצגות וחוברות, פניות מפה לאוזן וכו'.

 

לעמדת הרשות – לחצו כאן

תגיות: חוק השקעות משותפות בנאמנות | קרנות גידור | רשות ניירות ערך