רשות ניירות ערך: פיקוח על גופים לא מפוקחים

בתקופה האחרונה ניכרת מגמה של הגברת הפיקוח של רשות ניירות ערך על גופים שאינם מפוקחים. לכאורה מדובר בפרדוקס: אם מדובר בגופים שאינם מפוקחים, מדוע רשות ניירות ערך מפקחת עליהם? התשובה לכך היא שהרשות רוצה לדעת מי הגופים החייבים בפיקוח, ולכן היא מפקחת גם על גופים שאינם מפוקחים כדי לוודא שפעילותם אינה חייבת בתשקיף או רישיון.

ככלל, כל מיזם שגייס כסף מהציבור באמצעות הצעה עד למספר של 35 אנשים (מעל למספר זה, יש חובת תשקיף) יכול וייחשב כגוף שאינו מפוקח. כמו כן, כל מיזם או אדם העוסקים בתחום של השקעות פיננסיות, למשל אתרי אינטרנט העוסקים בהשקעה במניות, עלול לחצות את הגבול שמעבר לו נמצאות פעילויות הדרושות ברישיון, כגון ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות.

כלי האכיפה של הרשות

רשות ניירות ערך היא אחד הרגולטורים הבודדים שלרשותם עומדים מחלקת חקירות עצמאית ומערכי מודיעין ופיקוח שכל תפקידם הוא לנטר ולאתר הפרות של הדין בעניין עבירות הקשורות ניירות ערך.

כלי מרכזי בפעילות זו של הרשות הוא סמכותה לדרוש מכל אדם, חברה או גוף, למסור לה מסמכים וידיעות. סמכות זו תקפה גם במקרה של גופים שאינם מפוקחים. הרשות נוהגת להשתמש בסמכותה באופן תדיר, ונוהגת לבקש נתונים על פעילות המיזם, מידע על חשבונות בנק ועוד. הרשות אף נוהגת לשאול שאלות פתוחות, המבקשות מהמכותבים לפרט על נושאים מסוימים במסגרת פעילות המיזם.

מה מעניין את הרשות?

במקרים של מיזמים לא מפוקחים שגייסו כספים, מוקד העניין של הרשות הוא לרוב חשד להפרות של חובת תשקיף. כלומר, הרשות מבקשת לבדוק האם המיזם הוצע ליותר משלושים וחמישה אנשים. אם כן, המיזם חייב בתשקיף. מגמה נוספת שניתן לזהות בשנים האחרונות בפעילותה של הרשות, היא בחינה של הדרך בה גויסו הכספים. באופן ספציפי, הרשות מבקשת לבדוק האם הגיוס נעשה בדרכי מרמה והאם ניתנו מצגי שווא למשקיעים.

במקרים של מיזמים לא מפוקחים העוסקים בפעילות פיננסית, מוקד העניין של הרשות יהיה לרוב בשאלה האם המיזם מבצע פעולות החייבות ברישיון של ייעוץ השקעות או של ניהול השקעות וכיוצא באלה. פעולה כזו היא למשל, המלצה על מניות ספציפיות או ביצוע פעולות בניירות ערך עבור אחרים (חשוב לדעת שקיימים חריגים בחוק ולא כל פעולה עבור אדם אחר חייבת ברישיון).

מה לעשות כשמקבלים מכתב מהרשות לדרישת מסמכים וידיעות?

חשוב לשתף פעולה עם הרשות. במסגרת המענה לדרישה יש לתת תשובות מדויקות ואמינות. כל מקרה הוא לגופו, אבל גם אם אירעה תקלה ולמשל, נעשתה הצעה ליותר משלושים וחמישה אנשים, ניסיון להסתיר את התקלה עלול להיות חמור מהתקלה עצמה. לא פעם, הרשות פותחת בהליך אכיפה מנהלי (וייתכן אף פלילי) משום שהרשות סברה כי המשיבים הטעו אותה במענה שנתנו לדרישת הידיעות והמסמכים.

ככל שהתקבלה דרישת ידיעות ומסמכים מרשות ניירות ערך, יש להתייחס למתן המענה כמתן גרסה בחקירה. חשוב להיות יסודי ולבדוק היטב את מהימנות הנתונים הנמסרים. בתשובות לשאלות פתוחות הדורשות גרסה של המשיב, יש לוודא שאכן מדובר בגרסה מהימנה, שהמשיב שלם עימה ויוכל לעמוד מאחוריה, גם אם יוזמן לתשאול או חקירה לאחר מתן המענה.   

***

ערן אלהרר הוא שותף במחלקת שוק ההון בברנע ג'פה לנדה, וישמח לענות לשאלות הקשורות ברשות ניירות ערך, אכיפה וציות, ובסוגיות אחרות בתחום.