משרד הכלכלה והתעשייה מטיל ערובה זמנית על ייבוא אלומיניום מסין

לפני כשנה, פתח הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה בחקירה כלכלית בחשד לייבוא בהיצף של פרופילים וצינורות אלומיניום מסין. החקירה נפתחה בעקבות תלונה שהגישו חברות ישראליות המייצרות פרופילים וצינורות אלומיניום, מכוח סמכויות הממונה הקבועות בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ”א-1991. במסגרתה, ולאחרונה ממש, קבע הממונה כי הוא מטיל ערובה זמנית על ייבוא אלומיניום מסין (פרופילים וצינורות), במטרה להגן על התעשייה המקומית.

מהו ייבוא בהיצף ומהן השלכותיו: הטלת ערובה זמנית

ייבוא במחירי היצף מתרחש כאשר הייבוא מתבצע במחירים הנמוכים מעלויות היצור או ממחירם בשוק המקור, הגורמים לנזק לתעשייה המקומית, מכיוון שהם “מציפים” את השוק. ייבוא כזה מוגדר כ”סחר לא הוגן”, והוא מהווה פרקטיקה אנטי-תחרותית. על-פי אמנת ההיצף של ארגון הסחר הבינלאומי, רשאית המדינה במקרה כזה לגונן על השוק המקומי שלה באמצעות הטלת היטל היצף, בשיעור המשקף את היקף ההיצף ואת היקף הנזק לתעשייה המקומית.

כחלק מן החקירה, שטרם הסתיימה וטרם ניתנה בה החלטה סופית בדבר עצם הטלת היטל קבוע, החליט הממונה להטיל ערובה זמנית על ייבוא פרופילים ומוטות אלומיניום מסין, בשיעורים משמעותיים שבין 61% ל-146%, בשל ייבואם במחירי היצף. לדברי משרד הכלכלה, הערובה הזמנית נועדה לעצור את המשך הנזק הנגרם לתעשייה המקומית ועל-מנת למנוע את הגברת הייבוא במחירים אלה, עד לסיום החקירה וקבלת החלטה קבועה בנושא. בהתאם, הטלת הערובה הזמנית תייצר לתעשייה המקומית ולמשק וודאות כלכלית, תמנע פגיעה בתעשייה המקומית, תחזק את התעסוקה, ותגביר את התחרות ההוגנת בענף האלומיניום.  חשוב לציין, כי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה קובע שהחלטת הממונה טעונה אישור מנכ”ל משרד הכלכלה (או, לכל הפחות, שלא יסרב לה), ומשכה מוגבל ל-200 ימים.

מנגד, על הממונה לוודא, כי ההחלטה בדבר הטלת ערובה זמנית, ובוודאי הטלת היטל היצף – ככל שיוטל בהמשך – על פרופילים וצינורות אלומיניום מסין, עלולה לפגוע באופן משמעותי בייבוא המוצרים הללו לישראל, בשל התייקרותם, באופן שבתורו עתיד להוביל לפגיעה בתחרות ובציבור בישראל. לפיכך, על הממונה לוודא כי הוא מאזן באופן הולם וראוי בין שיקולים של הגנה על הייצור המקומי, לבין שיקולים של פגיעה בתחרות העלולה לנבוע מכך.

מלחמת הסחר הגלובלית: הקשר הגיאו-פוליטי

קבלת ההחלטה על הטלת הערובה הזמנית מדגישה את העובדה שהרגולטור בוחר שלא לשבת על הגדר במסגרת מלחמת הסחר העולמית, המצויה בעיצומה בתקופה זו, אלא לרדת לשדה המערכה. הדברים באים לידי ביטוי, ראשית, בכך שהממונה על היטלי סחר מבהיר בפומבי, כי העולם היום הוא “שדה קרב גלובלי”, וכי מדינות חייבות להגן על יצרניהן מפני סחר לא הוגן.

שנית, בצד הרצון המובן להגן על התעשייה המקומית, לא ניתן להתעלם מן העובדה שהיצרנים עליהם בחר הממונה על היטלי סחר להטיל את הערובה הזמנית הם יצרנים סיניים. בשעה שמלחמת הסחר בין ארצות-הברית לסין רק הופכת לעצימה יותר, ייתכן שההחלטה להטיל ערובה זמנית בשיעור משמעותי על יצרנים סיניים נעוצה גם בשאיפה “ליישר קו” עם מדיניות הסחר של ארצות-הברית. זאת, בשעה שארצות-הברית עצמה הטילה מכס של 25% על כלל יבוא האלומיניום לארצות הברית, מכל העולם, ורק לאחרונה ביטלה את כל הפטורים שחלו עליהם. לכאורה, ההוראה בחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, המעגנת את סמכותו של הממונה להטיל ערובה זמנית אינה מאפשרת לו לשקול שיקולים של מדיניות חוץ, וזו ממוקדת במניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי; אלא שייתכן שבימים בהם הסחר הבינלאומי הוא “שדה קרב גלובלי”, כפי שכינה זאת הממונה עצמו, אין הממונה יכול להרשות לעצמו להתעלם כליל מן האינטרסים הללו.

מלחמת הסחר הגלובלית: הקשר הגיאו-פוליטי

במצב הדברים הנוכחי אפשר, מצד אחד, שהאצבע על הדק היטל ההיצף או הערובה הזמנית כנגד ייבוא מסין עשויה להיות קלה יותר; ומצד שני, שהרגולטורים הענפיים עשויים להיות “קשובים יותר” לטענותיהם של היצרנים המקומיים התוקפות ייבוא סיני. בהתאם, מתבקש כי יבואנים ויצואנים, כמו גם יצרנים מקומיים וזרים, יכירו היטב את הוראות חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, ויבחנו כיצד באמצעותם לרתום אותן לטובתם ולעשות בהן שימוש המשרת את האינטרסים הכלכליים שלהם, תוך ניצול המצב הכלכלי והגיאו-פוליטי הקיים.

***

פרופ’ עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי וביטחון לאומי במשרד.

ד”ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת הגבלים עסקיים ותחרות במשרד.