האם הקורונה מבטלת חוזים?

צוות בין משרדי לגיבוש מדיניות קיום חוזים בעת הנוכחית אשר הקים משרד המשפטים פרסם לאחרונה את המלצותיו.

הצוות הוקם במטרה לגבש מדיניות משפטית ראויה בכל הקשור להיבטים חוזיים הנובעים ממשבר הקורונה, ולצורך קביעת מדיניות משפטית ראויה שתצמצם את השפעות המשבר על התקשרויות חוזיות. הצוות הורכב מנציגי משרדי האוצר, הכלכלה, בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ורשות שוק ההון.

עבודתו כללה בחינה האם הנסיבות החריגות שיצרה הקורונה הן אירוע כח עליון המשחרר צד שהפר חוזה מאחריות בגין ההפרה. לקביעה שכזו  השפעה על ענפים רבים במשק. לצד ענפים שפעילותם שובשה, סוגי פעילות  מסויימים, כמו השכירות המסחריים, הושפעו במיוחד.

הצוות גם בחן האם ישנו פתרון משפטי שיכול לתת מענה למצוקות הצדדים השונים לחוזה.

המלצה ראשונה – משא ומתן בתום לב

ההמלצה הראשונה והעיקרית היא כי על צדדים לחוזה לנהל משא ומתן בתום-לב. כמו כן, עליהם לפעול בשיתוף פעולה במטרה להתמודד עם השפעות משבר הקורונה על ביצוע החוזה.

הצוות הגיע למסקנה זו לאחר סקירה של הגישות שונות לפרשנות נסיבות של "סיכול" בדין הישראלי. הוא מצא כי אין תשובה חד משמעית לשאלה מה המשמעות המשפטית של השיבושים שיצרה מגיפת הקורונה. הצוות הדגיש כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב כאשר הוא בוחן האם להחיל את הגנת הסיכול או להשתמש בכלים משפטיים אחרים כדי להתאים את החוזה לשינוי נסיבות חריג. הצוות הדגיש את עיקרון תום הלב, בין היתר, לאור המגוון הרחב של המקרים וההסדרים ביחס לחלוקה של סיכונים משפטיים ומסחריים שהצדדים מכניסים לחוזים שלהם.

משבר הקורונה הביא עמו נסיבות חריגות ונדירות אשר יהיה קשה לטעון שהיו צפויות – לא הנסיבות ולא ההשלכות – של האירוע על יכולת הצדדים לקיים החוזה. העדר הציפיות היא קביעה המהווה נקודת מוצע לקבלת הגנה של סיכול או כח עליון. עם זאת היותו של אירוע בלתי צפוי אינו מספיק, כשלעצמו, לקביעה כי הצדדים רשאים שלא לקיים חוזים.

על כן, משבר הקורונה הוא לא ביטוי קסם המשתחרר מהתחייבויות חוזיות. ההמלצות גם לא נותנות פתרון פרקטי למרבית המקרים ולא מתערבות בחלוקת הסיכונים בין הצדדים כפי שסוכמו בהסכם המקורי.

הפניה לעקרונות תום הלב, והקביעה כי המשבר וההשלכות שלו אינן צפויות, במובן המשפטי, מחייבת ניהול משא ומתן אמיתי בין הצדדים. לא יתאפשר לצד לסרב לנהל במשא ומתן על התאמות החוזה לנסיבות. כלומר, ההמלצות מעודדות את הצדדים להתפשר ולהתחלק בנזק שמשבר הקורונה יצר.

הצוות התייחס גם למקרים בהם חוזים כוללים התייחסות מפורשת לסוגיות "כוח עליון". הוא מצא כי גם תניית "כוח עליון" איננה חסינה מפני התערבות שיפוטית, במיוחד כאשר מדובר בחוזה אחיד וזאת נוכח עקרון תום-הלב והדינים הנוגעים לפרשנות חוזה.

מעניין לציין כי משרד האוצר הסתייג מעמדת הצוות בעניין העדר הצפיות של משבר הקורונה. המשרד סבר כי לא ניתן לקבוע באופן גורף כי לא מתקיימת צפיות. במילים אחרות, תניות כוח עליון בחוזה עשויות לעסוק בהקצאת סיכונים בין הצדדים במצבים דומים של אירועים שאינם תלויים בצדדים, היוצרים מניעות זמנית או קבועה בביצוע החוזה. עמדה זו יכולה להשפיע, למשל, על צדדים לחוזים מול המדינה, בכל הנוגע לניהול משא ומתן על התאמות בשל המשבר.

על כן, להמלצה כי על הצדדים לנהל משא ומתן, לפעול בשיתוף פעולה ולעשות מאמץ לקיים חוזים, עשויות להיות השלכות על צדדים שסבורים שיש להם זכויות חוזיות חזקות וכי האופן בו נוסח החוזה לעניין הסיכונים שכל צד נטל על עצמו, מטפלים גם בנסיבות משבר הקורונה. זאת הואיל וסירוב לבצע התאמות עשוי להתפרש גם הוא כחוסר תום לב ולהפוך את הצד הסרב למפר חוזה.

בהקשר זה, משרד האוצר סבור כי המו"מ צריך לקחת בחשבון גם את הסיוע שהצדדים לחוזה עשויים להיות זכאים לו מהמדינה. זהו שיקול שצדדים המנהלים משא ומתן על התאמות יכולים לקחת בחשבון והוא נוגע לנזק הכלכלי שלהם מהמשבר.

לאור החשש כי סכסוכי הקורונה יטילו עומס כבד על בתי המשפט, עדיין נבחנות הצעות הנוגעות לקידום הליכי יישוב סכסוכים אלטרנטיביים בקשר עם סכסוכים אלה.

המלצה שניה – קביעת הסדרים פרטניים בשווקים מסוימים

לאור הייחודיות של ענפים מסוימים, בהם יש היבט צרכני מובהק, הומלץ על קביעת הסדרים פרטניים. במקביל, הצוות הסתייג מהתערבות בשווקים הנושאים אופי מסחרי מורכב, כמו השכירות המסחרית.

• מסירת דירה מקבלן – בדירות אשר מסירתן תוכננה להתבצע בתקופה שבין 15.3.2020 עד 1.4.2021, יופחת הפיצוי לרוכשים בגין איחור במסירה לתקופה של 120 הימים הראשונים לאיחור ממועד המסירה החוזי, למחצית שכר דירה של דירה דומה. במקביל, חיובי הרוכש, בכל הנוגע למועדי תשלומים הקבועים בחוזה, יידחו גם הם. מדובר בהסדר המחייב שינוי חקיקה.

• מופעי התרבות – יש לשקול הסדר משפטי שלפיו יינתן לצרכן שרכש כרטיס למופע שבוטל כרטיס חלופי. הכרטיס יינתן למימוש במשך תקופה של 12 חודשים. בתום התקופה יזוכה הצרכן בסכום כספי, ככל שלא יממש את הכרטיס. ייתכן והסדר זה כבר מצוי בגדר הדין הקיים ואפילו לא מחייב תיקוני חקיקה.

• אירועים – ראוי להתערב באופן שיתמרץ מציאת פתרון מוסכם. נמצא, כי על אף הקושי של בעלי האולמות, בין היתר נוכח עלויות ההוצאות השוטפות הגבוהות, אין הצדקה משפטית להטיל הוצאות אלה על הלקוחות. יש למצוא פתרון אחר למצוקת בעלי האולמות. המתווה שנוסח על ידי הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן, אליו מפנה הצוות, מציע כי בכל הנוגע לאירועים שתואמו למועד שבו נדרשה הפסקת פעילות או הוטלו מגבלות מחמירות על כמות חוגגים, אשר הלכה למעשה אינן מאפשרות קיום האירוע, מקום בו צרכן לא הגיע להסכמות מחודשות עם בעל האולם, ומועד האירוע חלף, עורך האירוע יוכל לבטל את החוזה בעלות של 10% מסך ההתחייבות החוזית ועד לתקרה של 10,000 ש"ח. לגבי אירועים החלים בתאריכים המאפשרים את קיום האירוע במגבלות קלות, הוצע לצדדים לקיים מו"מ להתאמת החוזה לנסיבות, לרבות לעניין מספר המנות ומחירן. בהיעדר הסכמות, עורך האירוע יוכל לבטל את החוזה בעלות של 15% מסך ההתחייבות החוזית ועד לתקרה של 15,000 ש"ח.

• גני ילדים פרטיים – כאן הוצע מודל המיישם את מספר עקרונות מנחים. ביניהם – החזר בגין ימים בהם הגן לא פעל, בדמות השבת ימי פעילות או השבת כספים. זה לא כולל ימי חופשה עבור חגים ומועדים שהתרחשו בתקופת ההשבתה. כמו כן נקבע כי מועד החזרה לשגרת פעילות חל ביום 10.5.2020, אז ישובו לחול על הצדדים תנאי החוזה המקורי.

מה הלאה

כהכנה לגל שני, הוצע לקבוע הוראת חוק המסמיכה את שר המשפטים לקבוע תקנות מיוחדות ביחס לאופן חלוקת הנזקים בין צדדים לחוזה שסוכל. זאת בשווקים בהם ימצא השר כי מוצדק לעשות כן. מדובר בהמלצה ממנה מסתייג משרד האוצר והיא טעונה שינוי חקיקה.

נקודה מרכזית נוספת שנדונה בהרחבה עוסקת באימוץ ההצעה לתיקון דיני הסיכול על בסיס הצעת חוק דיני ממונות. מדובר בהצעת חוק שגובשה בשנת 2011 שמעניקה לבית המשפט סמכויות נרחבות יותר ליישם נסיבות של סיכול או כח עליון מנגנונים גמישים יותר הכוללים בין היתר, בחינה חלוקת סיכונים חלף בחינת הצפיות של האירוע, מנגנונים של שיפוי הדדי, מנגנונים של השעיית חיובים והכרה בסיכול חלקי. בהקשר זה, מדובר בהמלצה שאינה יכולה לתת מזור לצדדים בעת הזו.

נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה בנושא. ליצירת קשר לחצו כאן