חידושים בתחום השותפויות

משרד המשפטים פרסם נוסח להערות הציבור של תזכיר חוק השותפויות. זה צפוי להחליף את פקודת השותפויות והוא יוצר מסגרת הוראות מתאימה עבור שותפויות בערבון מוגבל.

במדינות רבות כבר הכירו בחשיבות של שותפות בערבון מוגבל (Limited Liability Partnership). שותפות שכזו משלבת בין גמישות ניהולית המאפיינת את השותפות הכללית, לבין הגבלת האחריות המעניקה לשותפים אפשרות להגביל את היקף החשיפה שלהם לחובות השותפות.

כך, על מנת לשכלל את שוק השותפויות הישראלי, ועל מנת לגשר על פער מהותי שקיים בין דיני השותפויות בארץ לבין דיני השותפויות בעולם, החודש פרסם משרד המשפטים תזכיר בנושא. התזכיר מחיל הסדרים הכלולים כיום בחוק החברות כהסדרי ברירת מחדל שעשויים להיות יעילים עבור שותפויות, אשר ניתן יהיה להתנות עליהם במסגרת החלטת השותפים. בכך, הוא מקל על השוק בהציעו מודל ברירת מחדל שמתאים לפעילות של שותפויות בעולם העסקים המודרני.

מטרות התזכיר

• גישור על הפער הקיים בין דיני השותפויות בארץ לבין דיני השותפויות המודרניים בעולם;
• להפוך את השותפות המוגבלת הישראלית לאטרקטיבית ותחרותית;
• לעודד רישום של קרנות השקעה בישראל.

החידושים המשמעותיים:

• הרחבת מגוון סוגי השותפויות – מתן אפשרות של הקמה ורישום של "שותפות בערבון מוגבל" הדומה מבחינת המבנה התאגידי שלה לחברה בערבון מוגבל והינה למעשה שותפות כללית בה אחריות כל השותפים מוגבלת;
• הגבלת אחריות השותפים הכללים – התזכיר מציע לאפשר להגביל את אחריות השותפים הכללים (Limited Liability Limited Partnership), מה שייתר את הצורך של מנהלי השותפות להתאגד כחברה בערבון מוגבל;
• הפחתת הנטל הבירוקרטי – התזכיר מציע לבטל את חובת הרישום של השותפות הכללית; מוצע לבטל את דרישות האישור והפרסום של הסכם השותפות המוגבלת; לבטל את חובות הפרסום ברשומות; לבטל את ההוראות העונשיות ביחס להפרת חובת הרישום ולעבור למודל של אכיפה מנהלית.
• ביטול ההגבלה על מספר השותפים וכשירות כפולה של השותפים – התזכיר מציע לבטל את ההגבלה ביחס למספר השותפים הכלליים בשותפות מוגבלת כיום (20 שותפים), ומאפשר כשירות כפולה של שותף בשותפות מוגבלת (כך ששותף כללי יוכל להיות גם שותף מוגבל).
• הגמשת ההסדרים ביחס לאחריותם של השותפים לחובות השותפות – כיום השותפים הכלליים בשותפות מוגבלת אחראים באחריות בלתי מוגבלת לחובות השותפות. התזכיר מציע לנתק בין מעמדו של שותף בשותפות לבין אחריותו לחובותיה.
• זכות לשיפוי – התזכיר מציע שכל שותף יהיה זכאי לשיפוי מהשותפות עבור הוצאות שהוציא במהלך ניהול עסקי השותפות או בשל חבות כספית שהוטלה עליו עקב פעולה שעשה בתוקף היותו שותף, והכל אלא אם הוא פעל בחוסר תום לב, ברשלנות או הפר את חובת האמונים לשותפות.
• חובות תום-לב, זהירות ואמונים – התזכיר מציע להשית חובות תום-לב, זהירות ואמונים לשותפות בכל עניין הנוגע לפעילותה (בדומה לאלה המוטלות על נושאי משרה בחברה).
• חלוקת רווחים – התזכיר מציע כי חלוקת רווחי השותפות בשותפות בערבון מוגבל ובשותפות מוגבלת תיעשה בהתאם למבחני הרווח ויכולת הפירעון שבחוק החברות.
• הוראות מעבר ככל שיאומץ התזכיר –
  • ביחס לשותפויות שיתאגדו לאחר פרסומו – במועד פרסום התזכיר;
  • ביחס לשותפויות שהתאגדו טרם פרסומו –שנתיים לאחר פרסומו.

השלכות התזכיר

ככל שהתזכיר אכן ייכנס לתוקף, הוא יהווה תשתית משפטית שתאפשר הנגשת צורת ההתאגדות של קרנות השקעה לישראל. כמו כן, הוראות התזכיר ומועד תחילתו (ככל שייכנס לתוקף), ישפיע רבות על קרנות השקעה שהתאגדו באמצעות שותפויות ישראליות.

***

אנו מזמינים אתכם להתייעץ עם מחלקת שוק ההון של משרדנו, המתמחה בקרנות השקעה מגוונות ובמתן ייעוץ שוטף להן.