חרבות ברזל וכוח עליון – מה השפעת הלחימה על קיום חוזים?
ככלל, מצב לחימה בישראל לא מוגדר ככוח עליון. לפיכך, לא די במצב הלחימה כדי להצדיק הפרת התחייבויות חוזיות בטענה לסיכולו בשל כוח עליון, ויש לבחון את הנסיבות ולהקפיד על תום לב הן בבקשה לביטול החוזה והן בעמידה על קיומו כלשונו.
בהקשר זה, חשוב להדגיש כי אירועים כמו מלחמה ומעשי עוינות, וכן אירועים אחרים, לא בהכרח נחשבים כאירועים בלתי צפויים – לפחות לא מבחינה משפטית. לדוגמה, בסבבי הלחימה הקודמים בצפון ובדרום, כמו גם התפרצות מגפת הקורונה לא הוכרו על-ידי במתי המשפט כאירועי "כוח עליון".
חרבות ברזל
האירועים המתמשכים בישראל משפיעים באופן שונה על עסקים שונים, והיקף השיבוש תלוי במספר גורמים. הגורם העיקרי הוא מיקומו של העסק, הקובע את רמת ההפרעה לפעילות. גורם משמעותי נוסף הוא מספר העובדים בעסק שנפגעו מהאירועים, או שנקראו למילואים. אולם, המצב הביטחוני נוכחי לא מוביל בהכרח להצדקה להשתחררות מחוזים בטענת כוח עליון. ההסדר הקיים בדין יחול על צדדים כל עוד לא נקבעו הוראות פרטניות ביחס לנסיבות שנוצרו במסגרת ההסכם. מכל מקום, בהתאם לחובה לפעול בתום לב בקיום חוזה, עדיין ניתן לדרוש את ביצוע החוזה, עם התאמות פוטנציאליות בהתאם לנסיבות הספציפיות של הצדדים ושל החוזה. המלצה זו הייתה גם ההמלצה העיקרית של משרד המשפטים במהלך מגפת הקורונה, כאשר התעוררו שאלות משפטיות דומות.
חוק דחיית מועדים
לצד הכלל, ישנן קבוצות שפגעו מאירועי הלחימה, ועבורם, כבר נחקקו הוראות חוק מיוחדות. הוראת נוספות צפויות להיקבע בהתאם להתקדמות הלחימה. חוק דחיית מועדים שנחקק ב-18 באוקטובר 2023, ומתמקד בהקלות עבור אוכלוסיות שמושפעות במישרין או נפגעו במישרין מהאירועים ומתמקד ביחידים ובעסקים קטנים ואינו מתייחס לעסקים בינוניים וגדולים. בהתאם לחוק, מספר עסקים ואוכלוסיות זכאים לדחיית מועדים, כולל ביחס לקיום התחייבויות חוזיות, תשלום מכוח פסק דין או תשלומים לרשויות המדינה, וזאת אם הם עומדים ועומדות בקריטריונים האלה:
- מי ששירת כחייל, כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה – לרבות מי שגויס למילואים.
- מי ששירת כשוטר, כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה.
- סוהר או סוהרת בתפקידים מסוימים המושפעים מן המצב הבטחוני, כמפורט בחוק
- מי ששירתו ככבאים כהגדרתם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה בתקופה הקובעת, כולה או חלקה.
- מי שהיה נעדר, חטוף או שבוי בתקופה הקובעת, כולה או חלקה.
- מי שהתגורר ערב תחילתה של התקופה הקובעת ביישוב שהתפנה (לחצו כאן לרשימת היישובים).
- מי שאושפזו בבית חולים לתקופה של שבעה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה להם בתקופה הקובעת כתוצאה מפגיעת איבה.
- עובד או מתנדב בהיקף פעילות המקביל למשרה מלאה ב"גוף הצלה".
- בן זוגו של כל אחד מהמנויים לעיל האחראי לחיוב יחד עמו.
- עזבון של אדם שנפטר, המנוי בסעיפים 1-5 ו-7-8 לעיל.
- חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, אם בעל מניות בה הוא אדם המנוי בסעיפים 1-6 לעיל, והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה, או שותפות אשר אדם כאמור משתתף בניהול עסקיה ושולט ב-50% לפחות מנכסיה.
הדחייה אינה חלה ביחס לתשלומי מזונות ושכר עבודה וכפופה לחריגים נוספים שנקבעו בחוק. בנוסף, היא לא חלה מקום בו שני הצדדים לחוזה נופלים בגדר האוכלוסייה שזכאית לדחייה.
בשלב זה התקופה הקובעת להוראות החוק נקבעה החל מה-7 באוקטובר ועד ה-7 בנובמבר 2023, כאשר, שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר, ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה הקובעת וזאת עד ל-31 בדצמבר 2023.
גם רשימת הישובים, שכוללת כרגע את יישובי העוטף ויישובי הצפון שניתנה הוראה לפנותם, צפויה להתעדכן בהתאם להוראות הפינוי שיינתנו על-ידי רשויות הביטחון השונות והתקדמות הלחימה.
קול קורא
במקביל, משרד המשפטים הוציא קול קורא המבקש את עמדת ועצות הציבור ביחס לשינויים דרושים בחוק החוזים נוכח המצב. הדיון יעסוק בנושאים הבאים:
- התייחסות למצבים שבהם ראוי להותיר את החוזה בעינו, אך להשעות או לדחות את החיובים שבו (כולם או חלקם), לפרק זמן תחום – והאם יש לדחות בהתאם חיובים שלובים.
- התייחסות למצבים שבהם ראוי לאפשר לצד לחוזה לבטל את החוזה או התייחסות
- למצבים שבהם ראוי למנוע מצד אפשרות לביטול החוזה.
- התייחסות למצבים שבהם אין אפשרות לקיים את החוזה והאם יש מקום לבצע את החוזה בקירוב.
- האם יש מקום לערוך הבחנה בין חיובים כספיים לבין חיובים שאינם כספיים.
- האם יש מקום להבחין בין חוזים מתמשכים ארוכי טווח לרבות חוזי יחס לבין חוזה קצר מועד.
- האם סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות), הקובע את הדין לסיכול חוזה, נותן מענה למצב הנוכחי או שיש מקום לקבוע הוראה ייחודית בנושא לאור המצב הנוכחי.
התייעצות דומה התקיימה במהלך הקורונה, שהובילה לשינויי חקיקה מוגבלים, בעיקר עבור חוזים צרכניים בתחום ההופעות, גני ילדים פרטיים, ותעשיית האירועים. כמו כן הוכנסו הוראות לגבי חוזי קבלנות, בהקשר של בבנייה למגורים.
ההמלצה העיקרית באותה תקופה הייתה לצדדים, לנהל בתום לב משא ומתן מחודש על יחסיהם החוזיים ולהכניס התאמות נדרשות על פי הנסיבות. על בסיס ניסיון העבר, דומה כי הצדקה להתערבות חקיקתית תהיה מקום בו יימצא תחום חוזי שבו ישנם פערי כוחות ברורים בין הצדדים ונדרשת הגנה חקיקתית על הצד החלש או מקום בו ישנה אחידות בין ההסדרים וניתן לתת פתרון ליעל למורכבות שנוצרה באמצעות הסדר חקיקתי. מקום בו ישנם צדדים מתוחכמים וקיים מגוון רב של הסדרים משפטיים לא יקשה להתערבות חקיקתית יעילה. גורם נוסף שישפיע באופן מהותי על תמריצי הצדדים וההסדרים שייקבעו בין צדדים במושא ומתן הוא משטר הפיצויים שהמדינה תיישם. בשלב זה טרם פורסמה התוכנית הסופית והיא נמצאת בשלבי גיבוש. יכולתם של צדדים להסכם לקבל פיצויים בגין הפסדים שנגרמו להם צפויה להשפיע על האופן בו יראו בתי משפט התנהלות בתום לב בנסיבות המורכבות שנוצרו.
***
משרד ברנע ג'פה לנדה עומד לרשותכם בכל שאלה הקשורה בקיום הסכמים וחוזים במצב החירום המיוחד.
עו"ד ענת אבן חן היא שותפה במשרד ומובילת תחום רגולציה.