מבחן הרווח לחלוקת דיבידנד

בית המשפט קבע לאחרונה כי מבחן הרווח לצורך חלוקת דיבידנד לא צריך להתחשב בהפסדים עתידיים. לפי הפסיקה,  כאשר חברה ציבורית מבקשת לחלק דיבידנד היא לא צריכה להתחשב בהפסדים עתידיים ב'מבחן הרווח' אלא צריכה להתחשב רק בדוחות הכספיים שפורסמו בשנתיים האחרונות.

חוק החברות

חוק החברות קובע שני מבחנים שעל דירקטוריון החברה לבצע כדי לאשר החלטה לטובת חלוקת דיבידנדים. המבחן הראשון הוא "מבחן הרווח" והשני הוא "מבחן כושר הפירעון".

מבחן הרווח הוא מבחן טכני רטרואקטיבי. הוא בוחן את הרווחים הצבורים של החברה (במצטבר או בשנתיים האחרונות) בהתבסס על הדוח הכספי האחרון של החברה. מבחן כושר הפירעון הוא מבחן צופה פני עתיד. לפי מבחן זה, על הדירקטוריון לבחון אם יש חשש סביר שחלוקה תמנע מהחברה לפרוע את התחייבויותיה הקיימות והצפויות.

על פי חוק החברות, בנסיבות מסוימות, בית המשפט רשאי להתיר חלוקת דיבידנדים גם אם החברה אינה עומדת במבחן הרווח, ובלבד שהיא עומדת במבחן כושר הפירעון. אין מנגנון המאפשר לבית המשפט לאשר חלוקת דיבידנדים אם החברה לא עומדת במבחן הרווח. 

פסק דין חדש

בית המשפט העליון הוציא לאחרונה פסק דין חדש בנושא מבחני רווח בפרשת ברוט נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ. בפסק הדין בית המשפט מחזק את הוודאות שהדירקטוריון נהנה ממנה כאשר הוא עורך את מבחן הרווח. כמו כן, הוא מחדד פסק דין שניתן בפרשת להב לפיו, אם היו בחברה התפתחויות טרם קבלת החלטה בדירקטוריון לחלוקת דיבידנד, והתפתחויות אלה הביאו לשינוי מהותי במצב החשבונאי של החברה לעומת המצב ששרר בעת פרסום הדוחות הכספיים שהיוו את הבסיס להחלטת החלוקה, על דירקטוריון החברה להביא בחשבון את המידע המעודכן במסגרת בחינת מבחן הרווח זאת לרבות מידע המופיע בדוחות כספיים שטרם נחתמו. במקרה דנן, דירקטוריון דיסקונט החליט לחלק רווחים לבעלי מניות החברה בינואר 2019, בסכום מצטבר של 100 מיליון ₪. החלוקה התבססה על הדוחות הכספיים של החברה, שפורסמו ברבעון השלישי של 2018. בדוחות אלה נקבע שרווחי החברה, כפי שמופיע בדוחות הכספיים, היו מספקים לחלוקת הדיבידנד.

טרם קבלת ההחלטה, התקבל בדירקטוריון דיסקונט מידע נוסף. לפי מידע זה, החברה הייתה אמורה לצפות להפסדים ברבעון הרביעי, מה שהיה עתיד להביא לכך שהחברה לא תוכל לעמוד במבחן הרווח. בנוסף למידע שנמסר על הפסדים ברבעון הרביעי, הדירקטוריון קיבל גם מידע בנוגע לרווחים הצפויים של החברה ברבעונים המאוחרים יותר. בהתבסס על המידע העדכני ביותר, הדירקטוריון קבע שהחברה עומדת במבחן הרווח והחליט לחלק דיבידנדים.

תביעה נגזרת וערעור

בעקבות ההחלטה לטובת חלוקת הדיבידנד, ברוט, בעל ניירות ערך של דיסקונט, הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד דיסקונט ונושאי המשרה שלה בגין חלוקת דיבידנדים שלא כדין. התובע טען כי הדירקטוריון של דיסקונט מחויב לפעול על פי הפסיקה בעניין להב ולהביא בחשבון את ההפסדים הצפויים ברבעון הרביעי, אשר היו מונעים ממנו לחלק את הדיבידנדים.

בית המשפט הבחין בין הנסיבות בפרשת להב לבין הנסיבות בפרשת דיסקונט. בית המשפט קבע כי ההחלטה לחלק דיבידנדים התקבלה כדין, שכן חלוף הזמן שבמהלכו צפויה החברה לרשום הפסדים, לא מהווה אירוע מהותי כשלעצמו. לפיכך, הדירקטוריון לא צריך להביאו בחשבון כדי לקבוע אם החברה עומדת במבחן הרווח.

התובע ערער לבית המשפט העליון, אשר  דחה את הערעור, והבהיר בפסק דינו את הפרשנות הראויה למבחן הרווח. בסופו של דבר, בית המשפט העליון פסק שלא להרחיב את מבחן הרווח כמפורט בפרשת להב.

בית המשפט העליון הבהיר כי המחוקק הגדיר את מבחן הרווח בחוק החברות באופן ברור ומדויק. מבחן זה מפרט במדויק את שיטות החישוב של הסכומים ברי החלוקה (רווחים מצטברים או רווחים בשנתיים האחרונות). כמו כן הוא מפרט את התאריך שאמור להוות את הבסיס לחישוב כזה. כלומר – דוח כספי מבוקר או סקור לתקופה המסתיימת לא יותר משישה חודשים לפני החלטת החלוקה של הדירקטוריון.

עוד הבהיר בית המשפט העליון כי מבחן הרווח הוא מבחן משני וצופה פני עבר, טכני באופיו. המבחן מבוסס על נתונים מספריים מדויקים כמפורט בדוח הכספי האחרון של החברה, וסביר להניח שמבחן זה קל ליישום. הדירקטוריון לא נדרש לנתח מידע או להפעיל שיקול דעת ביחס למבחן הרווח, ובית המשפט העליון קבע כי אין לסטות מלשון החוק.

מבחן כושר הפירעון, לעומת זאת, הוא מבחן צופה פני עתיד. מבחן זה דורש שיקול דעת, קבלת החלטות וניתוח מידע כדי לצפות מראש את יכולת החברה לפרוע את התחייבויותיה הקיימות והצפויות. בית המשפט העליון הדגיש כי במסגרת חובת הזהירות וחובת הנאמנות של הדירקטוריון, יש לבחון אירועים מהותיים העשויים להשפיע על רווחיות החברה. חובה זו מתקיימת גם אם אירועים אלה לא באים לידי ביטוי בדוחות הכספיים שפורסמו, במסגרת מבחן כושר הפירעון.

חובת הזהירות וחובת הנאמנות

על פי פסיקת בית המשפט העליון בעניין דיסקונט, מבחן הרווח הוא מבחן טכני. אין להרחיבו כך שיכלול מידע המופיע בדוחות הכספיים שטרם נחתמו או מידע כלשהו שלא בא לידי ביטוי בדוחות הכספיים האחרונים של החברה. כאשר דירקטוריון של חברה ניגש לקבוע אם החברה עומדת במבחן הרווח, אין הוא נדרש להתחשב בהתפתחויות שעשויות להשפיע על החברה בעתיד, גם אם התפתחויות כאלה ידועות. יש לבחון אירועים מהותיים שאינם באים לידי ביטוי בדוחות הכספיים המבוקרים של החברה ואשר צפויים להשפיע על רווחיות החברה במסגרת מבחן כושר הפירעון, והכל בהתאם לחובת הנאמנות וחובת הזהירות של הדירקטוריון.

***

מחלקת תאגידים בברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לשירותכם בכל הקשור בחוק החברות, ייעוץ לדירקטורים וליווי שוטף של תאגידים.

רהף עואודה היא עורכת דין במחלקה.