צעדים דרסטיים להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה

משרד האוצר ורשות התחרות פרסמו קול קורא להגיש עמדות בנוגע לתכניתם להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה, שעתידה להיכלל במסגרת חוק ההסדרים.

בעלי עניין והציבור הרחב מוזמנים להעביר עמדות בנוגע להצעות עד ל-11.2.2023.

הרקע לתוכנית הוא עמדת משרד האוצר ורשות התחרות בדבר ריכוזיות גבוהה ביותר בתחום הייבוא/ האספקה הסיטונאית (מקטע ההפצה) של מוצרי מזון וטואלטיקה, להבדיל מריכוזיות נמוכה יחסית במקטע הקמעונאי של שוק מוצרי המזון והטואלטיקה.

על פי העמדה, מבנה השוק מיתרגם לכוח שוק של מקטע הספקים מול מקטע הקמעונאים ומייצר רווחיות גבוהה לספקים של יצרנים גדולים, לצד יצירת חסמי כניסה משמעותיים לספקים קטנים ובינוניים.

התוכנית מגדירה שלושה סוגים של יצרנים:

1. "יצרן גדול" – שסך מכירותיו הקמעונאיות בישראל בשנת 2021 עלה על 400 מיליון שקלים.
2. "יצרן בינוני" – יצרן שסך מכירותיו הקמעונאיות בישראל בשנת 2021 עלה על 20 מיליון שקלים ולא עלה על 400 מיליון שקלים.
3. "יצרן קטן" – שסך מכירותיו הקמעונאיות בישראל בשנת 2021 לא עלה על 20 מיליון שקלים.

אין אבחנה בעניין זה בין יצרן זר ובין יצרן מקומי.

הצעדים המרכזיים שמציעה התוכנית על מנת להפחית את הריכוזיות ולהגביר את התחרות:

הגברת התחרות במקטע ההפצה

ספק של יצרן גדול לא יוכל לספק מצרכים של יצרנים גדולים או בינוניים נוספים, במישרין או בעקיפין. עם זאת, ספק כזה יוכל לספק מצרכים של יצרנים בינוניים נוספים, אם אינו מספק יותר מ-50% מהמכירות בישראל של היצרן הגדול ושל כל אחד מהיצרנים הבינוניים.

מגבלה זו לא תחול על אספקה לוגיסטית בלבד של מוצרים, כלומר מצבים שבהם הספק אינו מעורב כלל בסחר מול הקמעונאים בקשר למוצרים אלה.

הגברת התחרות במקטע הספקים

1. יצרנים גדולים, וספקים שמספקים מוצרים של יצרנים גדולים, לא יוכלו להתמזג עם: (א) יצרנים גדולים ובינוניים, או (ב) עם ספקים שמספקים מוצרים של יצרנים גדולים ובינוניים. לא ברור האם איסור זה נועד לחול גם על מיזוגים שאינם דורשים את אישור הממונה על התחרות על פי החוק כיום.
2.  ספק גדול לא יוכל להתקשר בהסדר עם קמעונאי, שבמסגרתו ניתנת לקמעונאי הנחה שתלויה ביעדי רכישה כספיים או כמותיים של יותר מסוג מוצר אחד ממוצרי הספק הגדול. לא ייאסרו הסדרי הנחות בנוגע לסוג מוצר ספציפי וללא קשירת מתן ההנחה למוצרים אחרים.
3. קמעונאים גדולים שלמעלה מ-40% ממכירותיהם לא יהיו של מוצרי ספקים גדולים, יזכו להקלות מסוימות בדרישות המוטלות עליהם במסגרת חוק המזון לפתיחת חנויות נוספות.

חיזוק הייבוא המקביל

בנוסף, מוצע לפעול על מנת לחזק את הייבוא המקביל לישראל, באופן הבא:

ספק בישראל, החותם על חוזה עם יצרן זר, יידרש לכלול בהסכם עמו סעיף, שלפיו היצרן הזר מתחייב לאפשר למפיצים השונים שלו מחוץ לישראל למכור גם לישראל (כלומר – היצרן הזר יידרש להתחייב כי לא יגביל ייבוא מקביל לישראל).

משמעויות והשלכות

התוכנית של משרד האוצר ורשות התחרות כוללת הגבלות מרחיקות לכת על ספקים ועל יצרנים גדולים ובינוניים, הן בהיבט החוזי (הגבלת התקשרויות של ספקים עם יצרנים ועם קמעונאים, התערבות בהסכמים בין ספקים לבין יצרנים זרים) והן בהיבט המבני (הגבלת מיזוגים של יצרנים גדולים ובינוניים ושל ספקים שמספקים מוצרים של יצרנים גדולים ובינוניים).

להגבלות אלה צפויות להיות השלכות דרמטיות על פעילותם של שחקנים רבים בשוק המזון והטואלטיקה בישראל, לרבות יצרנים זרים. אם אכן יאומצו הצעדים המוצעים צפויה להתעורר שאלה באשר ליכולתם לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית, בייחוד כשמדובר במהלך חקיקה מהיר במסגרת חוק ההסדרים.

***

מחלקת התחרות וההגבלים העסקיים במשרד עורכי דין ברנע ג'פה לנדה תשמח לעמוד לרשותכם בכל פנייה ושאלה בעניינים אלו.

עו"ד גל רוזנט הוא ראש מחלקת התחרות וההגבלים העסקיים בברנע ג'פה לנדה.

עו"ד אירית ברודסקי היא שותפה במחלקה.