דרישות ארצות הברית בעניין המכסים

ב-5 לאפריל 2025 הטילה ארצות הברית “מכס גומלין” על כלל המוצרים המיובאים לארצות הברית (למעט חריגים) בשיעור של 10%. על מוצרים המיובאים ממדינות שלארצות הברית גרעון סחר גדול עימן – לרבות מדינת ישראל – הוטל מכס גומלין מיוחד המחושב לפי גודל גירעון הסחר. מכס הגומלין המיוחד הוקפא ל-90 יום על מנת לאפשר לצדדים להגיע לידי הסכמה בדבר הדרכים לצמצום גירעון הסחר.

לפי הדיווחים בתקשורת, בין ישראל לארצות הברית מתקיימים הליכים שמטרתם להביא לצמצום גירעון הסחר בסחורות בין המדינות. כיום יש לארצות הברית גירעון סחר בסחורות של כשבעה מיליארד דולר מול ישראל, וראש ממשלת ישראל התחייב פומבית לצמצם את הגרעון הזה.

שורת ההצעות הנדונות בין שני הצדדים:

• רכש ממשלתי מוגבר מארצות הברית (למשל: רכש של מכוניות ממשלתיות ישראליות מארצות הברית, או רכש בטחוני). ההשפעה המרכזית של אימוץ הצעות אלו יהיה הסטה של היבוא ליבוא מארצות הברית (שהוא לעיתים יקר יותר, או מתאים פחות לישראל). בתחומים מסוימים, כמו רכש בטחוני, ייתכן שתהיה פגיעה משמעותית גם ביצרנים ישראלים.

שינויים אלו לא יחייבו שינויי חקיקה.

• שינוי במגבלות הרגולטוריות המוטלות על יבוא מארצות הברית.
  • עוד טרם להכרזת נשיא ארצות הברית על הטלת המכסים המיוחדים, כבר החליטה ישראל להסיר לחלוטין את כל המכסים על מוצרים המיובאים מארצות הברית לישראל. מכסים אלו היו בעיקר בתחום מוצרי החקלאות.
  • החלת רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל” (המתירה אוטומטית לשיווק בישראל שורה ארוכה של מוצרים אם הותרו לשיווק באיחוד האירופי) גם על מוצרים שהותרו לשיווק בארצות הברית. ההשפעה המרכזית של רפורמה זו תהיה בתחום התרופות ומוצרי הבריאות השונים, שכן מקובל להניח שמדיניות הרשויות האמריקאיות (ה FDA) מקלה יותר מהמדיניות האירופית והישראלית בשורה של תחומים.
  • הקלה בדרישות של רכש גומלין. על-פי הכללים הנהוגים כיום (והמעוגנים בתקנות חובת המכרזים – חובת שיתוף פעולה תעשייתי) זוכים זרים במכרזים ממשלתיים צריכים לבצע “רכש גומלין”, כלומר: שימוש במוצרים המיוצרים בישראל באחוז מסוים מסכום המכרז. היקף רכש הגומלין כלפי רוב מדינות העולם מוגבל ממילא תחת “הסכם הרכישות הממשלתיות” (GPA) ומוצע כנראה להגבילו עוד יותר.

שינוי כזה יצריך שינוי בתקנות. אם ההטבה תינתן רק לארצות הברית, הדברים עלולים להעלות טענה של הפרת הסכמי הסחר הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם במסגרת ארגון הסחר העולמי.

• עידוד רכישות פרטיות של מוצרים אמריקאים
  • סבסוד רכישת נפט מארצות הברית.
  • הקלות מיסוי למוצרים אמריקאים – למשל הורדת מס קניה למוצרים אמריקאים.

חלק משינויים אלו יחייבו שינוי בחוק. מתן העדפה למוצרים מארצות הברית עלול להעלות טענה שהפרשת הסכמי הסחר הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם במסגרת ארגון הסחר העולמי.

***

פרופסור עמיחי כהן, יועץ מיוחד בתחום המשפט הבינלאומי עומד לרשותכם בנושא זה.