יבוא האלומיניום נחתך בחצי: ערובה זמנית והשלכות כבדות על שוק הבנייה

לאחר שהחליט משרד הכלכלה, בחודש מאי, להטיל ערובה זמנית על יבוא אלומיניום מסין, יבואני האלומיניום כבר הפחיתו את ההזמנות מסין ב-50%. זאת, במקביל לכך שהשוק הטורקי נחסם לישראלים כמעט לחלוטין.

נזכיר, כי לפני זמן קצר החליט הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה להטיל ערובה זמנית על יבוא אלומיניום מסין בשיעור חריג של עד 146%. כל זאת, על-מנת לעצור את המשך הנזק הנגרם לתעשייה המקומית, ועל-מנת למנוע את הגברת הייבוא במחירי היצף, עד לסיום החקירה וקבלת החלטה בנושא. יישום ההחלטה נדחה לחודש ספטמבר 2025, לאחר המלחמה עם איראן.

ירידה חדה ביבוא האלומיניום לישראל

על-פי הנתונים שפורסמו, ולמרות הדחייה, נרשמה ירידה חדה בהיקף יבוא האלומיניום לישראל. בחודש ינואר 2025 הסתכם היקף יבוא האלומיניום בכ-19.5 מיליון דולר, בעוד שבחודש יוני ירד היקף יבוא האלומיניום ל-9.3 מיליון דולר בלבד. לכך ניתן לצרף את העובדה שטורקיה מטילה חרמות כלכליים שונים על ישראל. תוצאתם עשויה להיות, בין היתר, מניעת יבוא אלומיניום ממנה לישראל. על סמך כל זאת, יבואנים שונים אף מסרו כי ייתכן שבעתיד הקרוב לא יהיה יבוא אלומיניום כלל.

ההשפעות על המשק הישראלי ושוק הנדל"ן בפרט

הפגיעה המשמעותית בהיקף יבוא האלומיניום לישראל, פוגעת בתחרות בין ספקי האלומיניום לשוק הישראלי. ובתוך זמן קצר, הדבר יתבטא בעליות מחירים משמעותיות של אלומיניום ומוצרי אלומיניום בישראל.

אנו מניחים כי אחת ההשפעות הישירות של התייקרות מוצרי האלומיניום תהא בענף הבנייה. פרופילים של אלומיניום מהווים תשומה משמעותית בבניית מבנים שונים, הן מסחריים והן למגורים, והתייקרותם תוביל לעליית מחירי הנדל"ן, שממילא גבוהים במיוחד – גם ייקור של חלק קטן מתשומות הבנייה עלול להתגלגל בצורה משמעותית לצרכנים. השפעה מקבילה אפשרית היא עיכוב במסירת דירות ומבני מסחר, בשל החשש שהשוק המקומי לא יצליח לספק את הביקושים הקיימים.

כמו כן, ענף אחר הצפוי להיפגע, לפחות במידת-מה, הוא ענף האנרגיה הסולרית, בו גם עושים שימוש נרחב במוצרי אלומיניום בתצורות מגוונות.

היטל היצף וערובה זמנית – והמתח בין השחקנים השונים בשוק

ההחלטה על הטלת הערובה הזמנית, וההחלטה שתתקבל בעתיד הקרוב על-ידי הממונה על היטלי סחר בדבר הטלת היטל היצף על יבוא האלומיניום, מחדדות את המתח המובנה בין היצרנים המקומיים לבין היבואנים והצרכנים.

יצרני האלומיניום המקומיים רואים בהטלת היטל היצף צעד הכרחי לשמירה על יציבותם העסקית ועל התעסוקה בענף. הטלת היטל היצף, ואף הטלת ערובה זמנית, ככל הנראה תוביל כאמור לעליות מחירים, מהן ייהנו היצרנים המקומיים. מנגד, יבואני האלומיניום וצרכני האלומיניום ומוצריו אוחזים בעמדה כי הטלת היטל היצף והטלת ערובה זמנית על אלומיניום יובילו לצמצום אפשרויות הבחירה בשוק, לפגיעה בתעשיות מקומיות המשתמשות במוצרי אלומיניום כחומר גלם בייצור, וכן לעליות מחירים בלתי מוצדקות.

דברים אלה מעצימים את משמעות החלטתו העתידית של הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה, לאחר שהטיל ערובה זמנית, בדבר הטלת היטל היצף קבוע על אלומיניום מסין.

לסיכום: יבואנים, יצואנים ויצרנים – הכירו את החוק

קיימת חשיבות רבה לכך שיבואנים ויצואנים, כמו גם יצרנים מקומיים וזרים, יכירו היטב את הוראות חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, ויבחנו כיצד באמצעותם לרתום אותן לטובתם ולעשות בהן שימוש המשרת את האינטרסים הכלכליים שלהם. כל זאת, תוך ניצול לטובתם של המצב הכלכלי והגיאו-פוליטי הקיים, בו – לאור קרבות הסחר הבלתי-פוסקים בין ארצות-הברית לסין – נרקמת מציאות בה הממשל הישראלי נוטה לקבל החלטות ה"מתיישרות" עם האג'נדה האמריקאית.

***

פרופ' עמיחי כהן הינו יועץ מיוחד למשפט בינלאומי וביטחון לאומי במשרד.

ד"ר רן כרמי הינו עורך דין במחלקת תחרות והגבלים עסקיים במשרד.

משרד ברנע ג'פה לנדה מעניק ללקוחותיו שירותים משפטיים בתחום המשפט הבינלאומי, בין היתר, בתחומי סחר בינלאומי, משפט ובטחון, משפט חוקתי ישראלי, משפט פלילי בינלאומי ומשפט בינלאומי במשפט הישראלי. הליווי כולל ייעוץ משפטי שוטף ללקוחות המשרד בפעילותם העסקית הנוגעת להסכמי סחר בינלאומיים והשלכותיהם, מכרזים בינלאומיים, הסדרי העדפה, חברות בינ"ל הנדרשות לרכש גומלין ועוד.