שימוש הוגן באימון בינה מלאכותית: מגמה חדשה בפסיקה האמריקאית?
בסוף יוני 2025, פורסמו שתי החלטות תקדימיות על-ידי בית המשפט הפדרלי המחוזי בצפון קליפורניה, העוסקות בשאלה: האם ניתן להשתמש ביצירות מוגנות בזכויות יוצרים לצורכי אימון מכונה של מודלי שפה מבוססי בינה מלאכותית (LLMs)?
ההחלטות נוגעות לשתי שחקניות משמעותיות בשוק – – Anthropic ו-Meta – ובשתיהן התקבלה באופן עקרוני טענת “שימוש הוגן” (Fair Use) – בהתאם לדין האמריקאי וגם לדין הישראלי. פסיקות אלה מצטרפות לגל של תביעות מתוקשרות בתחום, שסקרנו בעבר, שגם במרכזם עמדו שאלות משפטיות דומות ובהן: התביעה נגד New York Times, התביעות שהוגשו נגד Midjourney ו-Stability AI, והתביעה שהגישה Thomson Reuters).
Bartz v. Anthropic: Claude – מודל שלומד כמו אדם
שלושה סופרים טענו כי Anthropic שמפתחת מודלים של בינה מלאכותית גנרטיבית, עשתה שימוש ביצירותיהם – חלקן חוקיות וחלקן פיראטיות (כ-7 מיליון עותרים), לצורך אימון מודל השפה שלה, Claude. Anthropic הודתה רק בשימוש בעותקים החוקיים, אך אישרה גם בהחזקת העותקים הפיראטיים כחלק מאוסף נפרד, שלא שימש לאימון לטענתה.
הכרעת בית המשפט בחנה את ארבעת מבחני השימוש ההוגן לפי חוקזכויות יוצרים האמריקאי, שעליו גם מבוססת דוקטרינת השימוש ההוגן בישראל: תכלית השימוש, אופי היצירה, היקף השימוש, והשפעתו על השוק.
נקבע, כי מרבית השיקולים נוטים לטובת Anthropic, בעיקר משום שתהליך האימון שלה הוא טרנספורמטיבי – בדומה לאופן שבו אדם לומד מספרים – ולא מדובר בהעתקה או הפצה של היצירה עצמה, אלא השראה בלבד. לכן, השימוש בעותקים החוקיים מהווה שימוש הוגן.
עם זאת, נקבע כי החזקה או שימוש בעותקים פיראטיים אינה יכולה להיות מוגנת, וכי ל-Anthropic לא הייתה זכות להחזיק בהם. בשלב מתקדם יותר של המשפט תיקבע שאלת אחריותה של Anthropic בגינן.
מדובר בתביעה ייצוגית, שעשויה לחשוף את Anthropic לפיצויים בהיקף של עד 150,000 דולר לכל יצירה.
Kadrey v. Meta: בלי נזק – אין עילה
יומיים לאחר פסק הדין בעניינה של Anthropic, אותו בית משפט קיבל את בקשת Meta לסילוק תביעה דומה שהוגשה נגדה. כאן נקבע כי שימוש בעותקים שמקורם בספריות פיראטיות, עשוי להיחשב לשימוש הוגן, כל עוד הוכחה פגיעה בשוק היוצר. פגיעה בשוק של היוצר היא פרמטר מרכזי בבחינת הוגנות השימוש, מאחר וזכויות יוצרים בעלות ערך כלכלי עבור היוצר. במקרה זה, התובעים לא הצליחו להציג ראיות מהותיות לפגיעה בשוק היצירות ועל כן נדחתה התביעה.
עם זאת, השופט הבהיר כי ההכרעה מבוססת על העובדות הספציפיות של התיק, מבלי לקבוע אם מעשיה של Meta חוקיים כשלעצמם. כך שבבירור תיקים דומים בעתיד עשויה להתקבל תוצאה שונה אם יובאו ראיות מוצקות להשפעה על שוק היצירות.
שימוש הוגן באימון AI אינו סוף פסוק
שתי ההחלטות מהוות אבן דרך ראשונה במאבק מתמשך על איזון בין זכויות יוצרים לבין צרכי אימון של מערכות בינה מלאכותית, המהוות את הקידמה הטכנולוגית והצורך בהנגשת תכנים לציבור הרחב.
מצד אחד, ההכרעה בעניין Anthropic פותחת פתח לשימושים טרנספורמטיביים תחת הגנת השימוש ההוגן – כלומר שימוש ביצירה לצורכי פיתוח ובינה מלאוכתית, שאינו פוגע ישירות בבעל הזכויות. מצד שני, ההכרעה בעניין Meta מציבה רף ראייתי גבוה בפני תובעים ומחייבת אותם להציג ראיות מוצקות לפגיעה. ההכרעות הבאות צפויות לעצב את גבולות הדין האמריקאי – ואולי אף על הדין הבינלאומי.
סיכום והמלצות: מה המשמעויות על חברות בישראל?
נכון להיום, לא קיימת פסיקה מחייבת בישראל בנושא בוער זה. עם זאת, בסוף 2022 פרסם משרד המשפטים בישראל עמדה עקרונית, לפיה שימוש בתכנים מוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה חוסה, ברוב המקרים, תחת הסדרי השימושים המותרים בדין, ולכן אינו מהווה הפרה של זכויות יוצרים. עמדה זו מבטאת רצון לעודד חדשנות בכל הנוגע להתפתחותן של מערכות בינה מלאכותית, ולתמרץ פעילות רצויה ותחרותית בתחום מתפתח זה.
למרות המגמות המסתמנות ובשל אי-הוודאות המשפטית בנושא נכון להיום, אנו ממליצים להימנע מהסתמכות על טענת השימוש ההוגן בכל הקשור לשימוש ביצירות מוגנות לצורכי אימון מודלים של בינה מלאכותית. מומלץ להוועץ פרטנית וקונקרטית בשכלול מערך השיקולים השונים ובהתאם להנחיות הפסיקה והדין, תוך בחינת החומרים עצמם – אם מקורם חוקי ומבוקר.
המלצות פרקטיות לפעולה במצב הקיים:
- להפריד בין מאגרי נתונים חוקיים לבין תכנים שאינם מוסדרים (פיראטיים), ולוודא שהאחרונים לא ישמשו לאימון מכונה;
- לגבש מסמכי מדיניות סדורים ברורים המסדירים את השימוש ביצירות לצורך אימון מכונה ולפעול על פיהם;
- לתעד את תהליך האימון – כולל מקור החומרים, אופן השימוש ביצירות והערכת הסיכונים והשיקולים המשפטיים, האסטרטגיים והכלכליים שנשקלו ;
- לבחון מראש האם השימוש עלול להשפיע על שוק היצירה ולתעד את תהליך ההערכה.
***
- ד”ר אבישי קליין הוא שותף וראש מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד.
- ד”ר רן כרמי הוא עורך דין במשרד.
- מחלקת פרטיות, סייבר ובינה מלאכותית במשרד היא מהבולטות והמובילות בישראל, ומעניקה ייעוץ משפטי מקיף וחדשני לחברות טכנולוגיה, גופים מוסדיים, חברות ותאגידים מסקטורים שונים בארץ ומעבר לים.